« go back

Greeting during Aveilus

 

Question:

I work with someone who is in Aveilus and I would like to find out more about the appropriate way to greet them so as not to appear rude. If it’s ok, I would like to ask two questions about it.

  1. If the person is saying “hi how are you” or “be well” to me, can I respond with the same? If they are are initiating conversations with hello, is it still better for me to avoid initiating a conversation with hello?
  2. Am I able to wish them “Gut Shabbos” or “a freilichin Chanukah“? If it is better not to do so, can you please let me know if there is something else that is acceptable to say before a Shabbos or holiday?

 

Answer:

I’m guessing that you are referring how to respond /greet a Avel in the 12 Months of mourning on one of their parents. (Not about a scenario that’s in midst of the Shloshim).

1. You may respond to their greeting in the same manner you would usually.

2. You may also wish them a Gut Shabbos and a freilichin Chanukah. Preferable to avoid wishing (before Shabbos) ‘Shabbat Shalom’ and or greeting with ‘Sholom Aleichem’.

 

Sources:

טושו”ע יו”ד סי’ שפ”ה סעי’ א’: “שואל בשלום אחרים אחר שבעה, ואין אחרים שואלים בשלומו עד אחר י”ב חדש”.

בדרכי משה ובהגהת הרמ”א שם: “ויש מקילין האידנא בשאלת שלום האבל לאחר ל’ – ואין טעם להם אם לא שיחלקו לומר שזה מה שאנו נוהגים לא מקרי שאלת שלום שבימיהם”.

בש”ך שם סק”ב: “ובאמת אין זה טעם נכון, דא”כ תוך ל’ נמי – ולא מצינו שום פוסק שחילק כך”.

באר היטב שם סק”ב: “ומיהו אפשר לומר כיון שרוב שאילת שלום שלנו אינו אלא שאומר צפרא טבא וזה מותר שאינו שאילת שלום ממש כדאיתא בב”י באו”ח סי’ פ”ט והביאו בש”ע שם. ועוד מביא בב”י שם בשם רבינו ירוחם פרישת שלום כמו כריעה, אבל שלום בפה מותר כמו צפרא דמרי טב וכיו”ב”.

גליון מהרש”א שם: “מה דאסור ליתן שלום קודם שיתפלל היינו שלום שהוא שמו של הקב”ה, אבל רשאי לומר צפרא דמרא טב”.

הגרעק”א שם: “עי’ מג”א מ”ש לתמוה בזה”.

שלום – מג”א בשו”ע או”ח סי’ תקנ”ד סקכ”א: “כתוב ביו”ד סי’ שפ”ה יש אומרים דזה מה שאנו נותנים שלום לא מקרי שאלת שלום שבימיהם. וצ”ע, דהא בטור שם מביא הירושלמי שכתב בהדיא, שלום עליכם. וגם בגמרא אמרינן, כדי שאילת תלמיד לרב שלום עליך רבי, ולכן אין להקל.

לחם הפנים (חתנו של המג”א) בקונטרס אחרון יו”ד סי’ שמ”ג ס”ב: “והאידנא מקילין בזה, שזה שאנו נוהגין – לא מיקרי שאלת שלום שבימיהם כמ”ש רמ”א סי’ שפ”ה ס”ב … ומדברי מו”ח סי’ תקנ”ד סקכ”א משמע דאין להקל”.

כשיטת הרמ”א נפסק – בט”ז או”ח סי’ תרצ”ו סק”ג: “דמנהגינו להקל בשאילת שלום”.  . ובפמ”ג שם במשבצות זהב: ” ובאמת שהאידנא נותנים שלום לאבל על אב ואם תוך י”ב חדש”.  וכן מוכח באשל אברהם שם סוף ס”ק י”ב.

ראה בגשר החיים ח”א פכ”א סעי’ ז אות ה שמחמיר לומר לאבל צפרא טבא, וראה שם באות ז: “גם מותר לברך לחברו בשאר מיני ברכות, כגון אריכות ימים ורפואה והדומה … שאפילו ברכת מזל טוב לא מצינו שיהא אסור” וראה שם בהערה 5.

שו”ת הר צבי (פרנק) ביו”ד סי’ ר”צ: “שמאחלים לאבלים חיים ארוכים ונותנים להם יד אין זה נכלל באיסור שאלת שלום וזה רק ברכה מהמנחם לאבל”.

בשו”ת באר משה (דברצין) ח”ד סי’ ק”ז אינו מסכים עם הנ”ל, ובלשונו: אפשר שאינו אסור להושיט יד מטעמא דשאילת שלום …. אבל קרוב הדבר שבעיני הבריות הוא כשאילת שלום, אבל בלא שום ספק שבודאי אסור”.

אבל ראה מה שכתב בנוגע שאילת שלום לאבלים תוך ה”שבעה” שם בסי’ ק”ו: “במדינתינו שהמנהג לומר ‘העללא’ או ‘גוד מארנינג’ או ‘גוד עווענינג’ מובן מאליו שג”כ שרי.

ויתירה, כבר נמצא בראשונים:

לקט יושר (תלמידו של התה”ד) ח”א או”ח ע’ 110: “העתקתי ממהר״י אוברניק יצ”ו שהעתיק ממה”ר פנחס יצ”ו ששמע מהגאון זצ”ל [= בעל תרומת הדשן], היכא שאסור לשאול בשלום – היינו דוקא בלשון שלום-עליכם, אבל טוב-שבת, טוב יו”ט אינו בכלל ש”ש”.

 

 

#12144


Add Comment

Your Email address will not be published