מפלת תוך מ’ יום
שאלה:
בדין מפלת תוך מ’ יום כתב הרב שאינה חוששת לוסת של ההפלה.
בנדו”ד יש לה וסת קבוע להפלגה, והגם שעקרה אותה פעם אחת ע”י ההריון עדיין צריכה לחשוש עוד פעם עד שיעקר לגמרי, ולכאורה צריכה לחשוש מסוף הראיה של ההפלה, שאפילו אם נאמר נקרה נקרית מ”מ נתרוקן הרחם ועד שנתמלאת לוקח כך וכך יום, ולו יצוייר אשה ראתה ע”י קפיצה ואחרי שלושים יום ראתה שלא ע”י קפיצה לא תצטרך לחשוש להפלגת שלושים?
מענה:
אינה חוששת מסוף ראי׳ של ההפלה.
מקורות:
בשו״ע אדה״ז קפז בקו״א יג שאף אם התשמיש גורם מ״מ כיון שראתה בינתיים אין כאן הפלגה. וראה שם נא. והוא דלא כחוו״ד קפז, כד. ואדה״ז מפרש בקפז, יא דמיירי בלא ראתה בינתיים כלל. וג״ז דלא כחוו״ד. אלא שזהו לענין אופן הקביעות שאינה יכולה לקבוע כך.
וכן דנו אם נתבטלה ההפלגה – ראה פרי דעה קפז, לד. וכ״מ בשו״ע אדה״ז קפט, עה, בקפצה מכ׳ לכ׳ וראתה בינתיים ללא קפיצה דתלינן לקולא שאין הקפיצה גורמת אלא הימים. ומשמע שאם קבעה ג״פ אין ההפלגה מתבטלת מחמת ראי׳ שבינתיים בלא קפיצה. וראה שם עב.
ושוב ראיתי בפירות הדר סאמעט א יו״ד קה, שהוכיח כן משם, שאין הראי׳ מחמת אונס מפסקת ההפלגה הקודמת להתחיל לחשב משם, עיי״ש בארוכה.
#30569
