Does one make the Bracha of עושה מעשה בראשית when seeing the כנרת?
Yes. Some write to say it without Shem Umalchus.
Sources:
בפשטות נכלל במש”כ בשו”ע (רכח, א) שעל הימים מברך עושה מעשה בראשית. ונקרא בתורה בשם ים (מסעי לד, יא. יהושע יג, כז) אף שהוא קטן. וכן בדחז״ל – פרדר״א יט. מדרש שוח״ט תהלים צב. זח״ב כב, ב. ועוד. וכ”כ להדיא היעב”ץ במור וקציעה שם. וכ”כ כמה מאחרוני זמננו.
אולם יש מפקפקים שמא אינו הים כנרת משימ”ב. וכ”כ בשו”ת רבבות אפרים (ח”ו סי’ קו) בשם הגריש”א. (אבל בשער העין ע׳ פד משמו – לברך). אבל יש להעיר ממש”כ במשנ”ב שם סק”ו שאין צריך לחשוש לזה.
ובספר וזאת הברכה במהדורות הקודמות כתב שאין לברך כיון שאין ניכרת בו גבורת השי”ת. אבל תנאי זה לא נזכר בדברי חז”ל ובפוסקים בקשר לימים (משא”כ הרים ונהרות). וגם חזר בו במהדורת תשע”ז ע’ 154 ונתבאר דעתו בספר ליבון הברכה (מהדורת תשע”ז) סי’ יט כנ”ל שיש לברך.
ויש שפקפקו עפ״ד האבודרהם בשם רבינו שמשון שצ״ל משונה, אבל כ״כ רק בנוגע לנהרות ולא בנוגע לימים.
ועוד אחת היא שבשו״ת בית יוסף א כתב שלא לכתוב ים כנרת בגט שבגמ׳ ב״ב עד, ב נזכרו שבעה ימים ומהם ים טבריא אבל לא ים כנרת. ושם, שפי׳ הכתוב במסעי שם ומחה אל כתף ים כנרת – היינו כתף ים כנגד כנרת. (אבל ראה פירש״י מסעי שם. כפתור ופרח יא. ומדבריהם מוכח שהפי׳ שהים הוא ים כנרת). ועוד שם שכנרת אינו טבריא (ע״פ מגילה ו, א). אמנם, גם לפ״ז (נוסף להנ״ל מפירש״י) – עדיין מברך מטעם אחר, מצד ים טבריא. ובמו״ק שם הזכיר בפ״ע ים כנרת וים טבריא. (וראה גם מחז״ו רצג). ובזמננו נקרא באותו שם והיינו הך.
ולמעשה נראה שיש לברך ואין צריך לחוש כפשטות השו”ע והפוסקים. ואסף איש טהור כל הדעות בשו״ת אדרת תפארת ח”ה סי’ כח עיי”ש. וראה גם שו״ת ימין משה או״ח יא. וראה אצלנו:
#29983
