Am I allowed to Lein Megillah on Mivtzoim with an earphone in one ear on low volume as an Unterzoger?

 

Question:

Am I allowed to Lein Megillah on Mivtzoim (not be yotze) with an earphone in one ear on low volume with a recording of Megillah (it’s essentially the same thing as having an unterzoger)

 

Answer:

In the first instance, one must search for a baal kriah who is able to read with the proper nekudos and trop. If there is no one who knows how to read it by heart, and the baal kriah cannot look in the Chumash before each verse and read later from the Megillah, and there is no one available who knows how to assist the baal kriah (by standing near him with a Chumash and reading silently; even better is to assist him through hand-motions), it  is permissible to write the trop in the Megillah and make a bracha over the reading  (although in the first instance one should not write nekudos and trop in the Megillah). It is better to read in this case without trop. [The assistant to the baal kriah should read later for himself from a kosher Megillah, because most likely he cannot focus his attention to hear well because he is busy assisting the baal kriah].

When the reader does not know the the nekudos (or the keri and kesiv spelling, etc.), and there is no one else who can read or assist him, he may not make a bracha on the reading of the Megillah. In this case, it is correct to write the trop in the Megillah, or place transparent plastic on the Megillah and mark the nekudos and trop on it. Likewise, the reader can listen to a tape with the nusach of the kriah using headphones, and turn down the volume of the headphones (since he has to make sure to hear his reading with his ears) he should be cautious not to read by heart without looking at the script.

 

Sources:

בשערי אפרים ש״ו סנ״ח (בפתחי שערים) ר״ל שעדיף לקרוא בלא טעמים, מלהקרות לבעל קורא. גם בקיצור שו”ע סי’ קמא סי”ח כתב כשערי אפרים (אבל לא מטעמי׳, כי אם מחמת המקריא שלא יצא יד”ח כיון שקורא מתוך החומש ולא יוכל לכוון לשמוע מהש”צ. ואולי קאי באופן שמקריא כל משך הקריאה). אבל במג״א סוסי׳ תרצא מוכח שעדיף להקרות. וראה גם מה שהעיר באהלים להגרי”ל דיסקין. אמנם, במג״א שם לא הכריע אם עדיף לכתוב טעמים במגילה או לקרוא ללא טעמים. וכן בקסת הסופר סכ”ח ס”ח העתיק ד’ המג”א, כאילו שקולים הם (למרות מש”כ בספרו קצשו”ע כנ”ל. וכן בספרו סי’  עבודת ישראל בהוספות לדה”ח כ’ כבשע”א). וכן באהלים שם נ’ שהבין ששקולים ויבואו כאחד.

אמנם, כיון שניקוד המגילה הוא פלוגתא דרבוותא (ראה גם עיר מבצר בפתיחה לח”ב סק”י), ובערוה”ש סי”ד כ׳ שעדיף לקרוא ללא טעמים, וגם מצינו בראשונים (ריטב”א מגילה יט, א. אר”ח סי”ט. תוסהרא”ש שם. ועוד) שנהגו בכלל לקרותה בלי פיסוק טעמים (וראה שו”ת בית יהודה עייאש סכ”ג, הובא בברכ”י סק”א בישוב המנהג שם. וכן נהגו בכ”מ – ראה כש”ט גאגין ח”א ע’ תקלו. וראה הנסמן בפתחי תפלה ומועד שפיגל ע’ 363 ואילך) כתבנו הכי. ומה גם שבשע”א השמיט כל ההיתר לכתוב במגילה, עיי”ש.

שוב נמלכתי שי”ל בכוונת המג”א שבאמת עדיף לכתוב טעמים במגיל ה (וראה פמ״ג בא״א שם), אלא שאם אין טעמים, כלומר שלא עשו כן, מותר לקרות ללא טעמים. וכ”נ שהבין בשלחן תמיד מגילה ס”ד ס”ה. וכן בחיי”א כלל קנה סי”ד. והעתיק לשונו במשנ”ב סקכ”ה. ומ”מ משנה ראשונה לא זזה ממקומה מטעמים האמורים. ועוד שיל”פ להיפך ממש שבא לחלוק ולומר שאין לכתוב טעמים כיון שאפשר לקרוא ללא טעמים. וכ”נ שהבין בערוה”ש, עיי”ש.  וראה מאיר עיני סופרים סי”ב ס”ב. והבוחר יבחר.

כשאין הקורא יודע וכו׳ – צ”ע מה עדיף, שיש שדנו בפלסטיק משום חציצה. אבל יותר נראה שאי”ב חשש, ועדיף מניקוד בתוך המגילה שפסולה לכמה דעות, אף  שלהלכה כשרה בדיעבד.

 

 

#2916