Can I write a menu before Shabbos to be read on Shabbos in order to not forget anything in the fridge and set the table correctly?
There is room for leniency if you have the list printed and not written. Each food item should be on a separate card or paper. Ideally, you should also have another member of the family read it. Alternatively, you should ideally have also each card or paper laminated.
Sources:
ראה בארוכה כאן:
ואף שראיתי לכמה חוברי חבר שיצאו לישע עמנו בסברות מסברות שונות לחלק בחילוקא דרבנן דקה מן הדקה להתיר אם משום קריאה בדרך עראי (ראה שו״ת ובחרת בחיים סוסי׳ צז שאסרו רק עיון ממש היטב ולא ראי׳ בעלמא. איברא שבמרדכי שבת רנד כשהביא ההיתר לעיין ללא קריאה באגרות שאלת שלום נקט לישנא דבדרך העברה. ולפ״ז משמע שלדידן שאסור בעיון ללא קריאה, ורק באגרות שאלת שלום התירו, אסור גם בדרך העברה. ובב״י משמע שאין חילוק בין עיון והעברה. ויש שכתבו לחלק בין דבר שדרכו בהתבוננות דאסור גם בהעברה בעלמא לדבר שדרכו לקרוא מקופיא. וראה שבו״י דיני שט״ה ג, ד. ושם, שרשימת הפרפראות בגדר דבר שמותר לקרוא בהעברה. וראה שם ו, ד. וראה שלחן שלמה שז, הע׳ ה), או צורך הגוף (ראה בארוכה אצלנו שם), או שאין הכוונה למנין וחשבון, ורק שלא ישכח פרט מהרשימה (ושם כתבנו בדחיית ד״ז), ושבימינו אדרבה מכינים יותר על הנדרש, או מצד מצוה דסעודת שבת (ראה אצלנו שם לדחות ד״ז), ויש שצירפו צערה של האשה (כבההיתר בהזכרת נשמות, ראה שע״א י בפתחי שערים לו. אבל להעיר משו”ע אדה”ז קו״א שא, ב. ויש לחלק. ולהעיר שאדה״ז שז, כד במוסגר נקט טעם אחר), ודרכי שלום (ראה שו״ת שבו״י ג, כא הב״ד בשע״ת שז, ד ובמשנ״ב מז. יוסף אומץ תרנז. וראה אצלנו שם. וצ״ע דהא ליכא חשש איבה אם לא תביא כל המנות, והאורחים לא חלי ולא מרגישים בזה), ועוד כיו״ב, ובפרט להשיטה שהאיסור רק במנין פרפראות ואורחיו גם יחד, ובפרפראות גופא מספר המנות בכל פרפרת – מ״מ קשה הדבר עלינו בדבר שנאסר להדיא ולא מכללא, ומדינא דגמ׳, ומשנה שלימה שנינו לאסור לקרוא פרפאותיו מתוך הכתב. ואדה״ז שז, כב שינה מל׳ המשנה ודברי הראשונים דמיירי במנין, וכתב לאסור לקרוא גם שמות המיני מגדים שהכין לחוד (והוא דלא כתורת שבת שז, יט). ומפורש גם דקאי באופן שמגדים כבר הוכנו עבורם. וראה גם חיי״א סא, ט שכתב עד״ז. (וי״ל בטעמו, דאתי לפרושי האיסור משום גזירת שט״ה לחוד, גם לולא גזירת שמא ימחוק, ואמטו להכי העמיד הדברים באופן שיש מקום לומר שאין סיבה שימחוק, ומ״מ אסור משום גזירת שט״ה לחוד. ובראשונים פירשו הכי במשנה דוקא, בכדי שתתפרש גם באופן שיש חשש שמא ימחוק). הן אמנם שאפשר לדחוק, שהכוונה שם לקרוא רשימת מיני המגדים בכדי שלא יתן להם יתר על המדה, ואיכא משום סרך שט״ה ממש, שהוא לידע חשבון יציאותיו, ראה גם אצלנו שם. אבל פשטא דמילתא דדמי לרשימת האורחים, שמפורש בזה בשו״ע אדה״ז דהיינו שלא ישכח מלקראם, וה״נ האיסור כאן גם בכה״ג שקורא רשימת המגדים שמא ישכח מליתן להם.
ואכתי י״ל ביסוד האיסור בתרוויהו (בשמות האורחים או שמות המינים), שהוא אופן שקורא בכדי שלא ילכו לאיבוד, ויהא לו הפסד מזה, והו״ל צורך ממונו, משא״כ בימינו שנשמר היטב במקרר וכיו״ב, ואדרבה מטרת הקריאה שלא לשכוח מליתן להם לצורכם כל מה שהכין עבורם, ודמי טפי לצורך הגוף. ומ״מ קשה להתיר בדבר המפורש להדיא לאיסור ומדינא דגמ׳ ע״י חילוק חדש שלא נזכר בפוסקים. וגם בימיהם שייך שפיר כי האי מילתא, ובדבר הרגיל הו״ל לפוסקים להזכיר להדיא. ולגבי הקושיא בעיקר יסוד החילוק בין שמות האורחים והמגדים לשאר צורך הגוף – איכא לפרושי באו״א, כאשר נת׳ אצלנו שם. וגם אם אפשר למצוא דרך להתיר מצד שמא ימחוק, הרי י״ב גם משום גזירת שטרי הדיוטות.
ועכ״ז, באופן שבפנים נראה להתיר, שהוא בגדר שם בעלמא, ולא רשימה (ואף למשנ״ת אצלנו להחמיר גם בשמות לחוד, היינו ברשימה שלימה). וגם ליכא חשש מחיקה שכאו״א בנייר בפ״ע, וא״צ במחיקה רק להוציא הנייר שאינו רוצה בו. ובפרט כשהקורא אין לו רשות למחוק. (ואף שנת״ל שבשמות אורחים לחוד או מגדים מקום לומר דליכא חשש מחיקה – גם בזה לא ברירא מילתא לדידן. ורגיל הדבר בקורא רשימת מגדים שמגיש, שימחוק אחרי גמר הגשת כל מין בכדי שלא להתבלבל). וראה שו״ת רבבות אפרים ז ע׳ תמז ד״ה נשאלתי. ואי״מ לדידי ולדכוותי.
והה״נ בלמינציא, שבכגון דא דמי לחקיקה שוקעת שאינה נוחה למחוק.
ולכאו׳ גם משום שט״ה, מקום לחלק בין שטר לריבוי דפים כשהם מחוברים, ראה שע״א שם, דחזי סברא זו לאצטרופי. וכן הובא בכ״מ בשם הגריש״א. אלא שפשטות דברי אדה״ז שז, ל שגם ספרי מלחמות בכלל גזירת שט״ה אף שנכתבו בספר. וראה שו״ת שאילת יעב״ץ א, קסב דקאי להדיא לקרות ״מתוך ספרים מחוברים״. וראה מה שביארו בדעתו – שטרי הדיוטות בשבת כ. שבו״י דיני שט״ה ח. אמנם, כיון שמצד גזירת מחיקה עדיף לן שלא יהיו מחוברים, שכשהם נפרדים אפשר להוציא מה שאינו רוצה בו, וגם משום שט״ה לא ברירא להתיר מצד סברא זו, ועוד ועיקר, שכשנתחברו כאחד אזדא לה ההיתר דשם לחוד, שהרי נתחברו כאחד וה״ז רשימה מלאה, לכן לא כתבנו כן.
#28768
