דיני צירוף קטן למנין

 

שאלה:

במקום ומצב בו מתירים לצרף קטן למנין ואומרים רק דברים שבקדושה המוכרחים מן הדין, האם אומרים:

א. הקדיש שקודם מוסף?

ב. קדיש תתקבל לאחר מוסף?

ג. ברכות ההפטורה (כשסומכים על פוסקים המתירים קריה”ת בצירוף קטן)?

ד. ומה דינו של חצי קדיש שקודם מפטיר בש”ק ויו”ט?

 

תשובה:

א. כן.

ב. כן.

ג. כן. בפשטות באופן כזה העולה שביעי יקרא מפטיר.

ד. יאמרו לאחר ההפטורה.

 

מקורות:

פשוט שקדישים אלו הם חיוב מדינא.

ולענין הפטורה, עפ”י המג”א סק”ד ה”ה נמי להפטורה דקטן עולה למפטיר. ולהעיר מחי׳ חת״ס ב״ב טו, א.

והשביעי יעלה למפטיר כביצאו מקצתן – ראה מג״א קמג, א. שלחן שלמה נה, ט. ועוד.

קדיש לאחר קריה״ת – במכ״ש מביצאו מקצתם, דהן אמת שברכ״י קמג, א החמיר, והביא משו״ת ר״י מיגאש פט שלא היו אומרים קדיש בשני וחמישי. אבל בשערי אפרים ש”ז סל”ח פסק לומר. וה״ט דמדמה לה לקדיש אחר חזרת הש״צ (וא״ש דעת הברכ״י דקאי לדעת המחבר שאין אומרים קדיש תתקבל. אבל במקו״ח קמג, א ר״ל דגרע מקדיש תתקבל). וכוותי׳׳ כתב במשנ”ב סי’ קמג סק”ו.

אבל בכלל בנוגע לצירוף קטן, ראה כאן:

May one count a child over 9 for the tenth person in a minyan if people need to say kaddish?

 

#28594