Can a swimming pool be used for Netilas Yodayim (before Hamotzie)?
Q. Either by dipping your hands (tevilah)
A. No.
ראה סדר נטילת ידים לסעודה ח.
See also here:
Q. or using a kli (netilah)?
A. No, because the water was used for swimming etc.
Sources:
אם הם בגדר שאובין שהמשיכוה כשירה לטבילה אם יש מ׳ סאה באשבורן – אדה״ז קנט, טו, וכ״ה בד״כ בבריכות. אבל בתנאי שראויים לשתיית כלב. והרבה פעמים מחמת הקלו״ר א״ר לכלב. אלא שאי״ז מתחילת ברייתם – ראה משנ״ב קס בשעה״צ מז.
ויל״ע כשיש צינורות עקומין והו״ל ככלי.
אולם מחמת הפילטר אפשר שדינו כזוחלין. ולכאו׳ בנט״י מקום יותר להקל.
ומ״מ, גם אם מחמירים בדין פילטר לטבילה, לנטילה תוכשר, אא״כ משום עשיית מלאכה.
ואף שאין מלאכה פוסלת במחובר (וראה בנוגע בריכה בגדולת מרדכי גאלאנטי ח) – נימא שיפסלו מחמת שדינה כזוחלין. אלא שבפשטות המלאכה נעשית באשבורן ולא בתוך הפילטר.
והנה בנוגע רחיצה אם היא בגדר מלאכה, תלוי שאם היא רחיצה לנקיון ודאי פוסלת, ובשו״ע אדה״ז קס, ה שגם בהדחה רק בהיו ידיו מלוכלכות, או כשיש לו צורך לטהרן, וראה הנסמן כאן:
אם נגעו בטעות במים שבנטלה לפני הנטילה (אחרי שירותים) האם צריך למלא מים חדשים?
אבל בבריכה אינה רחיצה לנקיון אלא לקרר עצמו – ראה פמ״ג קס במ״ז ד שנסתפק בכעי״ז. ונשאר בצ״ע. ומשמעות דבריו לדינא להחמיר. וכן העתיק בכה״ח קס, כד. ובתורת חיים סופר שם טו כתב שחא ידע מדוע הניחו בצ״ע שבודאי פסול. וראה שו״ת מנח״י ב, נא, ב ואילך, שאף שראויים לשתיית כלב כיון שאחרי שהיקר עצמו א״ר לאדם פוסלת. ובנדו״ז גרע מסתם צינון ידיו שהרי הרבה פעמים הכוונה גם לרחיצה, וגם מאיס.
ועצ״ע אם נפסלו מחמת מלאכה כיון שמחד גיסא דינם כשאובים מחמת שהמשיכוה. ובפשטות שאובה שמשיכוה אין מלאכה פוסלת. וכ״כ באול״צ ב, יא, ח, בביאורים. אבל ראה נחלת צבי בלייער קס, יז. ונסתפק בזה במקור הלכה זילבר בסו״ס בית ברוך ידים א. ג – ע׳ עז. וקדמם בתהל״ד קס, ו.
ולאידך הרי הם כזוחלין.
והנה בחזו״א או״ח כב, ז, שאין עשיית מלאכה פוסל אלא במים תלושין, אבל מים מחוברים אינם נעשין שופכין לעולם, וכתב שם שדבר זה מוכרח, דאל״כ יפסלו כל הנהרות כשמדיח בהן. (וצ״ע בההוכחה, שי״ל שבטלים ברוב בשאר המים. ול״ד לדלי שבשו״ע אדה״ז קס, ו, שכל הדלי בגדר נעשה בהם מלאכה. וכל שיש צורך לנקותן נעשו כשופכין. וראה שו״ת הר צבי א, פח. אבל ראה משנ״ב קס בשעה״צ כ. גם י״ל שאאאדש״ש והמים בנהרות הם של רבים).
ובעצי אלמוגים קס, י בנוגע למי גשמים פחות ממ״ס, שאיו מלאכה פוסלת. אבל ראה תורת חיים סופר שם יג שחולק. וגם בעצי אלמוגים כ״כ מחמת שמטהרים בהשקה. אבל בזוחלין בפלוגתא קאי אם מטהרים בהשקה. ולכאו׳ מפורש הוא ביו״ד רא, לח שגם במלאכה כשירה. ויל״ע בזה.
ושו״מ במראות יחזקאל ראטה ע׳ מז, שהתיר להשתמשב מי בריכה לנטילה שאי״ז בגדר מלאכה. אבל מה שהביא מהחזו״א שם טז שבמשמשי אדם לא נפגמו בכך – לא קייל״ן הכי. ומש״כ לחלק בין רחיצה לנקיון לרחיצה להקר שבבריכת שחי׳ – הרי לא הב״ד פמ״ג הנ״ל. עוד כתב סברא בשם חיבור לטהרה קס, ז שלכן אין מלאכה פוסלת במחוברים, שעשויין לכך. ועפ״ז רצה להתיר בבריכה. אבל בחיבור לטהרה גופא כתב שצ״ע לחלק בהכי. ומש״כ להוכיח ממים שבנהרות – הרי התם דאני שדינם כמחוברים. ובהערות המו״ל עמד בזה. וכתב לבאר, שבנהרות לפעמים זוחלין ולא חשו לזה שרחצו בהם. אלא שכנ״ל י״א שבכה״ג אין מלאכה פוסלת. ושוב כתב, שכיון שכשרה לטבילה מחמת המשכה אי״ז פוסל. ועמד בזה שמ״מ זוחלים הם. אלא שכתב שפסול זה אינו ברור כ״כ עכ״ד.
וראה בארוכה ארחץ בנקיון כפי פרץ ד, ג, לסי׳ קנט, יד – בסימן נו, שהעלה להקל במקום הצורך ושדינו כספק שאובין.
#28504
