חליצת נעליים בבית הכנסת

 

שאלה: ידידי שליח בא לעיר באזרבייג׳אן אשר שם מצויים היהודים ההרריים אשר שנים רבות לא היו ביניהם בני תורה. יהודים אלה ברובם מאמינים באמונה פשוטה, אך נכנס אצלם מנהג צדוקים (כנראה בהשפעת שכיניהם המוסלמים) שאצלם נחשב לאיסור להיכנס במנעלים לבית הכנסת. האם צריך למחות ועד כמה ובאיזה אופן?

מענה: אם כך המנהג, אין למחות, שדבר זה תלוי במנהג.

 

מקורות:

בירושלמי ב״מ ב, ח יהודה ב״ר עאל לכנישתא שבק סנדלי ואזלין וכו׳. וכתב ע״ז בכפתור ופרח לר׳ אשתורי הפרחי ז: מזה יראה שמנהגם היה כמנהג ארצות הללו שמניחין מנעליהן בפתח בית הכנסת בחוץ לא כמנהג הלועזים. וראה ציון ירושלים לירושלמי שם. מעשי למלך ביהב״ח ז, ב. שו״ת הרב״ז א, ב, ח. ולהעיר ממו״ק יז, א דההיא כלבא אכיל מסאני דרבנן, ומשמע שהיו חולצים אותם. ובשרידי סידור מארץ ישראל (נדפס על מרגליות בהלכות א”י מן הגניזה ע׳ קלא) וכשאדם מהלך לבית הכנסת וכו׳ ברגלו מנעל או סנדל יחלוץ ויכנס יחף שכן דרך העברים להלך יחפים לפני וכו׳. ובשו״ת רשב״ש רפה , הב״ד בכה״ח צא, כה: ובארצות אלו שהוא בזיון ליכנס לפני גדוליהם וכ”ש לפני מלכם במנעל, אסור ליכנס בעירם לבית הכנסת במנעל משום ק”ו ומה לפני מלך בשר ודם אין עושין כן לפני ממ”ה הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה. ועיקר דבריו שתלוי במנהג המקום. והביא מאביו התשב״ץ שתיקן שלא יכנסו במנעלים. וראה ברכ״י קנא, ח, שהב״ד וכתב שרוב העולם אין נזהרים ונכנסים במנעל. וכתב ללמד זכות מחמת שכך דרך האפיקורסים להקפיד בזה. ובס׳ המספיק לעובדי ה׳ לר״א בן הרמב״ם מהדורת דנה כה, שהתירו במנעלים רק מפני ההכרח.

וידוע שכך נהגו בתימן, אפגאניסאטן, ועוד. ובב״י סוסי צא שכן נהגו העולם בכל ארץ ערב להתפלל יחפים. וראה שכנה״ג צא, א שכן מנהג פשוט במצרים ובארץ המערב שמלבושם ארוך. וכן מובן משו״ת מהרם מינץ לח שיש מקומות שהלכו יחף. וכ״ה בסיבוב ר׳ פתחי׳ מהדורת גרינהוט ע׳ 24. ובכה״ח פלאגי יא, ג: וייטב בעיני מנהג ותיקין וכו׳ דחולצים מנעלים בעזרה ואין איש נכנס לביהכ״נ במנעלים והוא מנהג יפה מצ״ע, דלמה נגרע מהישמעאלים שעושים כן, אלא שאין רוב הציבור בכל עיר יכולים לעמוד בה. ודלא כערוה״ש קנא, ט: ויש במדינות ישמעאל שהולכים לבית הכנסת בלא מנעל ואינו מנהג יפה ומהישמעאלים למדו כן ויש לבטלו. וכ״כ בשם הגרח״ק באוצר מנהגי קהלות פרס ע׳ 304. ואדרבה, ראה במשנת חכמים למהר״ם חאגיז רכא, על הדורשים לגנאי שלמדו מהישמעאלים: ואני דורש אותם לשבח וכו׳ כל דבר טוב הנמצא ביניהם אינו אלא גנוב אצלם מאתנו. ודבריו היו בהעלם דבר מהגרח״ק שם. (וכן הוכיחו חוקרים, דאיפכא הוא שמקדם לא נהגו באיסלאם כך ורק היהודים נהגו בזה). וגם במו״ק צא שהעיר על הערבים שהולכים יחפים מודה לגבי תפלה, יעו״ש. ויש מקומות שהקפידו רק בעלי׳ לתורה וכדומה. וראה גם סידור האריז״ל להרא״ש בן התולדות, אחרי קריה״ת: מחסידי ספרד נהגו לחלוץ המנעלים בעלותם לתיבה כי אדמת קודש הוא. וראה בארוכה קובץ דברי חפץ יח ע׳ קפ ואילך. מנהגי הקהילות גולדהבר ע׳ ג ואילך. ירושתנו ב ע׳ קצח.

 

 

#28458