Can I eat meat on the day of Mikvah by my brothers Sheva Brachos?

 

Question:

Hi, my wife is scheduled to have mikvah night on one of the sheva broches nights that her side of the family is making for her brothers wedding.

May she have chicken and meat? She would be very embarrassed and uncomfortable if she will not be able to eat, and very possible that her married siblings and mother will have a hunch that it is her mikvah night that night…

 

Answer:

Permitted in her case because she is from the very close relatives.

She should choose meat dishes over meat, ground meat over unground, chicken over meat etc. as mentioned in link below. She should make sure to clean her mouth and between teeth very well after that.

See here in a case where it is not a seudas mitzvah:

Can I eat chicken on the day of Mikvah in the following situation?

 

Sources:

שו”ע יו”ד סי קצ”ח סכ”ד – מנהג יפה לא לאכול בשר ביום הטבילה, ובט”ז סקכ”ה שמותר בשבת ויו”ט.

והנה בנוגע סעודת מצוה מצינו מחלוקות בין האחרונים (מובא לקמן) האם מותר לה לאכול בשר.

אבל קודם נחקור האם שבע ברכות בכלל סעודת מצוה, ובהקדם, שסעודת נישואין של בת ת״ח לת״ח או בת ע״ה לע״ה נקראת סעו״מ (משא״כ בת ת״ח לע״ה או בת כהן לישראל) – ראה ח״י תמד, י. אדה״ז שם טו. ובנוגע לשאר ימי המשתה – ראה מהרי”ק שרש קע”ח שכתב שנקראת סעודת מצוה בכל מקום, הובא דבריו במג”א או”ח תר”מ סקי”ג. ובפמ״ג במשבצות זהב או”ח סי תמ”ד סק”ט נשאר בצ”ע על סעודת שבע ברכות חוץ מהראשון לאחרי החופה באם נקרא סעודת מצוה. אבל הוא עצמו בא”א או”ח סי ל”ח סק”ז נראה שסובר שכל השבע ברכות מקרי סעודת מצוה. ובפסקי תשובה סי’ קצ”ד בהערה הוכיח בפשיטות דמקרי סעודת מצוה מהמאירי פסחים מט, א, ע”ש.

אחרי שקבענו שסעודת ש”ב מקרי סעודת מצוה, יש לעיין האם מותרת בבשר בסעודת מצוה. והנה יש בזה מחלוקת בין האחרונים.

בין המקילים – מסגרת השלחן (קאסטלנובו, דין כד) שמיקל בסעודת מצוה אם הוכרתו ללכת. שיעורי שבה”ל (סי׳ קצח לט”ז סקכ”ה סיכום אות ד’) כותב שבכל ס”מ שע”פ הלכה נקראת ס”מ כשיש לה שייכות מותרת. אבני ישפה(ח”א סי קעח ד”ה וטעמא). חוט שני (סי’ קצ”ט סק”ו אות י”ג). מראה כהן (עמוד צ”ג אות ה’). יסוד הטהרה (פרק ז הערה ח). שיעורי טהרה (עמוד ש’) – באופן שהיא מהקרובים שדרכם לאכול מותרת בכל סעודת מצוה וגם שבע ברכות. רשומי אהרון (ח”א יו”ד סי קצט אות ב) בשם בעל אג״מ – יכולה בכל ס”מ. פסקי משנה”ל (פרק ט ס”ד) – ובכל סעודת מצוה מותרת ויש חולקים.

ובין המחמירים – קנה בושם (סי׳ קצח ט”ז סקל״ג). אשרי האיש (יו”ד פרק לד אות ח). מסורת משה (או”ח אות תל) – שלא כדאי להתיר.

ונראה בגלל כל הני רבוותא המקילים יש מקום טובא להקל, בנדו”ד שהיא מקרובי משפחה ושייכת במאד להסעודת מצוה. וי״ל שגם המחמירים יודו בכגון דא. וכמו בבשר בט׳ ימים שהותר לכל מי ששייך להמצוה, ראה רמ״א תקנא, י. ובפרט, שהיא בעלת השמחה שמארגנת הסעודה.

ובנוסף לזה חזי לאצטרופי גם הא דבושה, שבזה הקילו כמה – ראה רבבות ויובלות ח”ב סי ר”ח בשם האג”מ. בדה”ש סי קצ”ט ס”ו ביאורים ד”ה תחוף שכתב גדול כבוד הבריות שדוחה. וראה גם חוט שני (מראה כהן פרק ו הע כ”א ) – יתכן שאינה חייבת. שבט הקהתי ח”ד סי רל”א כשאי אפשר להשמט. וראה באריכות בלינק המובא למעלה בפנים.

 

 

#27990