« go back

What’s the ideal way to drink wine from the Kiddush cup?

 

Question continued:

While most people listening to Kiddush take a small sip from the Kiddush cup (or have wine poured into their cups from it), I have seen some pour a little wine into their cup before Kiddush and then drink it after Kiddush, without getting anything from the כוס של ברכה.

Is the latter practice acceptable? If yes, is it as good as the former, or is it an inferior way of doing it?

 

Answer:

The latter approach is superior and is recommended in Alter Rebbe’s Shulchan Aruch 190:5. Some say that in this case the individual cups must contain a revi’is. However, there is no evidence to support this theory.

 

Sources:

ראה מה שנסתפק בזה שו״ת בעל אז נדברו בקובץ בית אהרן וישראל לו. וראה מעדני אשר לונצר ברכות מד. ועוד.

וניחזי אנן בס״ד.

הנה, בשו״ע אדה״ז קצ, ה נזכר רק שעדיף שיהא לכאו״א כוסו משום פגום. ולא נז׳ המעלה שבאופן זה שותים מכוס שי״ב רביעית – ראה במקורות לשאלה תתקצד. ומש״כ שכוסות שלהם ״מלאים״ – לכאורה היינו לשלול ריקנים, ולא שי״ב רביעית.

והנה, בפמ״ג קפב במ״ז ד, באופן שיש להם כוסות ריקנים ושופך מכוסו לתוכם לתקנם, שצריכים לשתות מכוס שי״ב רביעית. אבל בשו״ע אדה״ז לא נז׳. ואדרבה, ממש״כ שנותן מעט לכל כוס משמע שא״צ.

 ועצ״ע בנדו״ד, ״שכשיש  לפני כל אחד ואחד כוסו וכו׳ הרי כולם הן כוסות של ברכה כמו כוס המברך״ (כל׳ אדה״ז), האם צ״ל רביעית  שיחול ע״ז שם וגדר כוסש״ב. וראה  ברא״ש פסחים י, טז, ד״אנו רואים כאילו כאו״א קידש על כוסו״. ועד״ז במאירי ברכות נא, ב, ש״כל שנותן בכוסו לשם ברכה ברכה חלה עליו״. והן הן הדברים בשו״ע אדה״ז שכולם הם כוסש״ב. ובאמת, לא ראינו נזהרים בכוסות המסובים בשאר דיני כוסש״ב, ולא נז׳ עד״ז בשום דוכתא, ומהיכא תיתי לחלק שדין רביעית שאני משאר הדינים. וגם לא מצינו שישתו המסובים מלא לוגמיו. ואדרבה, בטעימה כל דהו סגי. [ולהעיר ממשנ״ב קפג בשעה״צ יד שכשיש נקב בשולי הכוס וא״י להחזיק רביעית אין עליו שם כוס, ומעכב אפי׳ בשעהד״ח. וראה גם א״א מבוטשאטש מהדו״ת קפג, ב. אבל בשו״ת שבה״ל ט, מא כתב דאי״ז פשוט להלכה, שהרי גם כוס הפסול לנט״י כשר, וכל ששותה רביעית סגי].

וראה בשש״כ מח, ע באופן ששותים המסובים מכוס המקדש גופא וכולהו בתרי׳ גרירין – למש״כ במשנ״ב בשעה״צ רעא, פט. קפב, כד – שה״ז גם כאילו שותים מכוס שי״ב רביעית. (ועד״ז הוא במשנ״ב תעב, לא לענין דין מלא. אבל ראה שו״ע אדה״ז שם כד). ובנדוננו, כת״ש בשש״כ עד, שג״ז מועיל, אבל באופן זה אסור להם לטעום עד שיטעם הוא. ול״כ מנ״ל שיועיל שיהא בגדר טעימה מכוסש״ב. וכ״ה בשו״ת תשוה״נ א, רנו.

והנה, ד״ז תלוי בהבנת ד׳ המג״א רעא, לב בנשפך שמביא כוס אחר ושותה, דלא שנא מכוסות המסובים. וכבר נתקשו בפי׳ דבריו – ראה תו״ש מב. מחה״ש שם. ערוה״ש לח – דלכאו׳ שאני כוסות המסובים שהן בגדר כוס קידוש ממש. ועכצ״ל בד׳ המג״א שהבין  באו״א.  וראה מש״כ לפרש בקצבי הרים פרידמן קידוש מד, לפי דרכו.

וממש״כ בשו״ע אדה״ז שם כח, בנשפך שרק ביש בכוס אחר רביעית אינו מברך שוב, אין להוכיח שאא״פ שיחול גדר כוסש״ב רק ברביעית – דהתם שאני שהקידוש חל רק על כוס אחר, ול״ש לקדש בפחות מרביעית. וראה בירורי מנהגים פרדימן שבת ע׳ 61 ואילך.

והנה, בהגהות ברוך טעם שם שבאמת א״צ שיהא רביעית בכוסות המסובים, ופי׳ כן בד׳ המג״א שם. וראה בחסד לאברהם יצחקי שבת כה, שהכריח בראיות מוכיחות כפי׳ הברוך טעם, ושגם שאר המפרשים מודו לי׳ בגוף הענין ששאר הכוסות הם בגדר כוס של קידוש (וראה שם כג).

ולהעיר, שבאופן הנז׳ יש גם משום עיטור בכוסות.  וראה גם שו״ת תשוה״נ שם.  אלא שלהלכה אנו אין לנו עיטור. ויל״ע אם בעיטור צ״ל רביעית. [ולהעיר שבכ״מ נהגו עיטור בכוסות ריקים – ראה ישועת דניאל קפג, ג, ב בהע׳ 6. חוט שני שבת ד, פה קידוש יד. וצ״ע, שבראשונים   מפורש שצ״ל מלאות יין – ראה המנהיג הל׳ סעודה. (אבל לדידי׳ שופך מכוסות העיטור לכוס המברך, ואין הכרח שצ״ל מלא מצד העיטור גופא). המאורות ברכות נא, א. ריטב״א הל׳ ברכות ח, ג. רשב״ץ ברכות ד״ה בנטלי. ועוד. וראה מע״ר החדש  אות ב. אולם, אפ״ל שלדבריהם צריך לשפוך מכוסות העיטור לכוס המברך (וד״ז תלוי ועומד בחילוקי גי׳ בגמ׳ שם) ולהכי הצריכו שיהא מלא יין. ואכן ל׳ הטור שם, וכן בשו״ע אדה״ז שם ה, שמניח כוסות יפים להדרו – יתכן לפרש דהיינו גם ריקים. ועד״ז בל׳ השטמ״ק שם ד״ה רב ששת (שהוא בעצם חי׳ הריטב״א). וראה גם ס׳ המכתם שם. ובאמת, ראה בב״ח שם ד״ה רב חסדא, דמשמע מדבריו דתליא בפלוגתא דאמוראי, ולהנך ראשונים – הרא״ש והטור – שלא הזכירו הא דרב חנן שהוא בחי (עיי״ש), אפשר בכוסות ריקים. ויל״ע אי שבקינן פשיטותא דהראשונים שהוא במלא מחמת הספק בפי׳ דברי שאר הראשונים. ומצינו שבחי׳ הריטב״א ברכות שם ד״ה רב ששת כתב סתמא שמעטר בכוסות נאים. ולאידך, בהל׳ ברכות שלו פי׳ שמלאות יין. (ולא מסתבר שיש בכך בכדי לפקפק בההשערה שהחי׳ הם של הריטב״א ולא לאביו או לבנו. ואכ״מ).

וראה בתפארת שמואל עהרא״ש ברכות ז, לה, דנהי דלא עבדינן עיטור אין לעשות איפכא ולהניח כוסות ריקים, והובא בברכ״י קפג, א, ובשע״ת שם א. וגם חכמי הקבלה שאין להניח כלים ריקים בשעת ברהמ״ז – ראה קב הישר סד. שו״ת טוב עין יח, נג. חסל״א קפ, ב. בא״ח ש״א שלח ד.  דרכי חו״ש מונקאטש שב. ועוד, שבכלל אין להניח כוס ריק על השולחן משום ד״א – שו״ע או״ח קע, יז. וצ״ע. והנה, בלבוש שם יז, שאינו דרך כבוד, והובא בכנה״ג בהגה״ט יב. ובד״ח עהרא״ש חולין ח, צו. ועוד. וכן העתיקו דבריו האחרונים שם. אבל בערוה״ש שם טז, שהוא משום מאיסותא ששתה בו. אבל בפרישה יד. מוכח שלא פי׳ כן. וראה שולחן הטהור שם יז שהקפידו גם בקנקנים שמחלקים מהם. ובסי׳ יעב״ץ הנהגות הסעודה מדרגה ד, יב משום קפידא דבעה״ב. וכ״ה בתו יהושע ד״א ט. ואולי כ״ז קאי רק בעת הסעודה. וראה קצוה״ש לט בבדה״ש טו. ואולי ה״ט להוריד כלי מים אחרונים מהשולחן, במכ״ש מכלים ריקים. וראה בשאלה 1398].

 

 

 


Add Comment

Your Email address will not be published