A cat ate some of the food from a bowl. Am I required to discard the rest of the food?

 

That piece shouldn’t be eaten.

 

Sources:

הוריות יג, ב.

ונחלקו אם הוא כל החתיכה או רק בחלק שנשך – ראה לקט יושר יו״ד ע׳ 6. יוסף אומץ יוזפא ע׳ רעג (ששומר נפשו יזהר מכל החתיכה). שו״ת דברי חיים ב יו״ד ס. משנה שכיר יו״ד ק. מנחם משיב קירשנבוים א, קכט, ב. ילקוט אברהם יו״ד קטז, מה. וראה השמטות לשם קכד, ב. דרכ״ת קטז, סא. ארחות חיים ספינקא קע, ג. שמירת הנפש שמ. מקדשי השם ב, נא בדבר צבי הע׳ ו. יבי״א א יו״ד ח, ז – לחומרא.

ולאידך גיסא, ראה מילי דחסידותא לצוואת ריה״ח נ. עיני שמואל הוריות שם (שנהגו העולם לחתוך ממקום שאכל העכבר. ושטות גדול להחמיר). שו״ת יד חנוך לז. דברי מלכיאל ד סוסי׳ א. מילי דאבות ה, יו״ד ח, ג (רעג, א. ושם, שמעולם לא שמענו מי שנזהר בזה. ומש״כ שם להביא ראי׳ משק קמח – י״א שבקמח כאו״א בפ״ע ולהעיר מפס״ד להצ׳צ יו״ד פד, כ. וראה דרכ״ת שם ס). צור יעקב טז. משנ״ה ג, סא. ובשו״ת בא״מ ח, קיג הכריע להקל בחותך בריחוק ג׳ אצבעות. וסברתו נפלאה ממני.

ויש שכתבו לדייק בל׳ הגמרא והפוסקים ״ממה שאכל עכבר״ או ״ממקום שאכל עכבר״. ואנא דיוקא חא חזינא. ואדרבה, באיזהו מקומן הל׳ שלא לאכול פת שאכל עכבר – ראה חופת אליהו רבה ו, ד. וראה בזה בשמירת הנפש שם. ס׳ זכרון להגרח״ק אות ט.

ויש שהוכיחו מס״ח תתרח ממה שלא אמר החכם לחתוך מהלחם – ראה מקור חסד שם. ויל״ד, שלא הי׳ בו כדי חתיכה.

ומה שהביאו ראי׳ מאתרוג שנקבוהו עכברים בסוכה לו, ב, דהא לית בי׳ היתר אכילה, ומוכח שרק אותו מקום נאסר – יש לחלק, שאינו איסור מצ״ע רק שמביא לידי שכחה, וק״ו מאתרוג שבלע איסור (ראה מג״א תרמט, כ) ראה שו״ת שיבת ציון יז, ב.  עין יצחק או״ח כד. מרחשת א, כ. וראה משנ״ה שם. ובלא״ה ראוי׳ לנשים או לקטנים למאן דאית לי׳ הכי. ושו״ר שכ״כ בשו״ת יגל יעקב או״ח סג לדחות הראי׳. וי״ל גם שומר מצוה לא ידע דבר רע. ובס״ח תתרח מוכח שאין בזה איסור, וכשאין לו מה יאכל יאכלנו.

ולכאו׳ במקום הנשיכה בלא״ה אסור משום בל תשקצו ומאיסותא – ראה סוכה שם. ע״ז סח, ב. ועכצ״ל ששכחה היא גם על השאר. ויל״ד. ובימינו אלה, גם לפי חכמי הרפואה יש ליזהר בזה.

ולכו״ע בחתיכה אחרת לית לן בה – כמפורש בלקט יושר שם. וראה זכרון סופרים הוריות שם. שבט הקהתי א, שעא. ודלא כמקדשי השם שם שעלה בספק.

 

 

#24560