Is dog hair itself non-kosher?
They should not be eaten.
Sources:
לכאו׳ דמי לצפרניים וטלפיים שאסור מדרבנן (ראה ברמב״ם מאכ״א ד, יח. ואף שי״מ ״שהוא אסור״ בל׳ יחיד רק על שליא נקטו אחרונים דקאי אכולהו, ראה גם מ״מ שם כא. וכ״כ בדעת הרמב״ם שאסורים מדרבנן בשו״ת הב״ח קלז, ובצל״ח חולין פט, ב. אבל ראה שו״ת גנת ורדים או״ח ב, טז בדעת הרמב״ם שאסורים מה״ת. וראה גם חזו״א ברכות טז, טז). אבל ברמב״ם שם משמע להדיא שהוא רק במקומות רכים כשיבצבץ מהם הדם. וכ״מ קצת במאכ״א ט, ז: עיקרי קרניים וטפלים הרכים. אבל ראה פמ״ג פז בש״ד כב. ועוד י״ל דדמי לעור הבא כנגד פניו של חמור ושליא ומי רגליים, ופירשא בעלמא הוא, ראה שם כ. אמנם, שם יח, מוכח דשליא דשאר בהמות (ולא של חמור) אסור. (וראה בנו״כ לש״ך פא, יא – פמ״ג, פלתי, יד אברהם ועוד). וכן לדעה קמייתא בשו״ע יו״ד פא, א אסור במי רגלי בהמה טמאה. ועכ״ז לא נז׳ בכהנ״ל שערו שא״ר כלל לאכילה.
וילה״ע משער שור הנסקל, שפשטות הגמרא ערכין ז, א שאסור בהנאה. וראה יש״ש ב״ק ד, כד, דל״ד לפרש שור הנסקל. ואמנם, ראה זית רענן לילקוט שמעוני שמיני רמז תקלז בפי׳ התו״כ שבהמה אין אסור בפסולתה, דהיינו שער וקרניים שאינם אסורים. אבל שם היינו מה״ת. (ולהעיר מתוס׳ ב״ק י, א בנוגע לשערות אדם אחר מיתה. אבל ראה שו״ת הרשב״א א, שסה. אמנם, שם קאי מחמת דין שער המת שאסור בהנאה).
ובשו״ת נוב״י תנינא או״ח ג בהגה, ונמצא גם בשו״ת שיבת ציון ג, שאין לך פירשא יותר משערות בהמה טמאה, אלא שלענין סת״ם אינו בגדר מותר בפיך. ועד״ז בשו״ת בית שערים או״ח כו. עין התכלת אות י. וראה שו״ת אבנ״ז אה״ע חידושים לכתובות ב, א – סי׳ שלב, בנוגע לשערות בשר אדם אם הם בגדר מותר בפיך. והארכנו במק״א.
#23186
