תחנון בליל הברית
שאלה:
האם בעל ברית אומר תחנון בקריאת שמע שעל המטה בליל הברית?
(היינו בנוגע לאם התינוק, או בנוגע לאבי הבן אם הולך לישון, או לאלו הנוהגים לומר ק״ש על המטה גם כשניעורים כל הלילה).
מענה:
בעל ברית אינו אומר תחנון.
מקורות:
שיו״ט שלו הוא, וכמו במנחה שא״א תחנון. ואף שיש לצדד שהיו״ט הוא רק בשעת הברית ואחרי הברי״מ ולא לפנ״ז, או עכ״פ משהגיע זמן הראוי למצוה, וממילא גם בשחרית, וכן המנהג בפועל – הרי למעשה המנהג שגם בסליחות אין אומרים בעלי ברית אף כשהוא קודם עלוה״ש, דלילה לאו מחוסר זמן הוא. (בהשקו״ט לגבי סליחות, הן לגבי בעלי ברית, והן לגבי הציבור – ראה נוהג כצאן יוסף ע׳ רסא. פת״ש או״ח תקפא. זכר דוד מודינה ג, נט. השלמה לשו”ע אדה”ז לבעל דברי נחמי׳ קלא, ז. הגהות הגרי״ש נתנזון תרב. אלף המגן למט״א תקפא, לח בהגה. קצה המטה תרב, כב. שו״ת פני מבין יו״ד שיט. לבושי מרדכי ד, רכו, ב. מחזה אברהם א, קנד. מקראי קודש ימים נוראים כ. הליכות שלמה תפלה יז, ג. בצה״ח ד, קמו. שבה״ל ד, נד. אמנם, כמה מהנ״ל דנו רק לגבי הציבור ולא לגבי בעלי ברית עצמם).
וראה גם בחסל״א קלא, טז, ובבא״ח ש״א וישלח ה לגבי אמירת תיקון רחל בליל המילה לאבי הבן. (ובעוד יוסף חי וישלח ב, כתב בכלל שלא לומר בבית התינוק). וכ״כ בזכרונות אליהו מני מערכת אות טז. כה״ח סופר א, יא. שו״ת ר׳ עקיבא יוסף או״ח א. עצי היער (עזרא) א, מג. וכ״כ מדנפשי׳ הגרח״ק באשיחה א ע׳ שעד.
אבל ראה מל״ח יא, כד שכתב לומר. אבל לא פי׳ להדיא דקאי גם באבי הבן. ובזכרונות אליהו העיר עליו שראה לאנשי מעשה שלא אמרו ובפרט לסנדק ובעל ברית. (ולכאו׳ מקום לחלק דאבי הבן מוטל חיובו עליו מבערב. ובבא״ח שם נזכר אבי הבן. אבל בחסל״א כתב לכל בעלי ברית). ובכגון דא המעשה עמוד גדול בהוראה. וראה קונטרס מלאך הברית בס׳ ת״ב שחל ביום א׳ דבליצקי ע׳ קיא שכתב להכריע כמל״ח לומר. וכ״כ שכב כארי (יפרח) ח, מ לגבי קשעהמ״ט. ולפענ״ד בכל ספק כגון דא שוא״ת עדיף. וכ״כ בהליכות עולם על הבא״ח ע׳ מח.
ולהעיר מדין תספורת בימי העומר לבעלי ברית ביום שלפני המילה בערב – אדה״ז תצג, ד. וראה מאמ״ר שם ו שכ״ה אף שאין פוסקים מלומר תחנון במנחה לפני המילה. וכן מצינו לענין רחיצה לאבל בלילה שלפני המילה שמהר״ם רחץ הוא דהוי אצלו כרגל – הפרנס רמ. מהרי״ל הל׳ מילה יד. שו״ת מהרי״ל קטז. והובא בב״י יו״ד שצא. ג. דרישה יו״ד שפא, ד. ט״ז סוסי׳ שפא. וכן מותר לטלטל הסכין של מילה בשבת מהלילה – ראה שו״ת הר צבי יו״ד רה ואילך. [וכתב אלי ח״א שליט״א: הנה מה שמהר”ם רחץ בלילה לפני הברית משום דהוי כרגל,לענ”ד אין זה ראיה מוכרחת שהיו”ט מתחיל מהלילה אלא כיון שבבוקר יהיה יום טוב לכן מותר לרחוץ מהלילה לכבוד היום טוב. וכן מה שמותר לטלטל את הסכין של המילה בליל שבת. אין זה ראיה שחל יום טוב אלא יסוד ההיתר לטלטל לצורך מצות מילה ולכן מותר לטלטל מהלילה. עכ״ד. ועניתי לו: אינן ראיות רק הערות מעין הענין. וההערה שיש מחמירים בתספורת עד יום המילה ולא בלילה, הן בביהמ״צ והן בספה״ע. (ולהעיר שמהר״ם לא חשש שהברית תידחה. אלא שאא״פ בלא״ה שהרי צריך לרחוץ לפני המילה). והשקו״ט בטלטול הסכין אם מכשירין דוחין גם לפני זמן המצוה. ראה הר צבי שציינתי. אמ״ב עניני שבת לא. וראה שלום ירושלים וציון ירושלים לירושלמי ר״ה א, ח].
#23076