Some questions in regards to standing in front of a Sefer Torah
Questions:
- If I’m learning in a shul/yeshiva and someone carrying a Sefer Torah walks in, do I have to stand up until the Torah is put in it’s place?
- Does it make a difference if I’m leaning beyachid or barabim?
- What’s if I’m sitting and davening?
- Is the same halacha going to be applied when the Sefer Torah is being taken from the Aron Kodesh?
Answers:
- Yes, if you notice it.
- No.
- Same.
- Yes. But before it being removed, one may be lenient to remain seated during learning.
Sources:
א. שו״ת יד אליהו ד והב״ד בפת״ש יו״ד רפב, ג. ושם בטעמו שכיון דילפינן לה בק״ו מדין קימה בפני ת״ח (קדושין לג, ג) וכמו שבזה חייב לעמוד גם בשעת הלימוד (שו״ע יו״ד רמד, יא), הה״נ וכש״כ בס״ת.
אבל כשאינו רואה – אף שחייב לעמוד גם בשמיעת הפעמונים, הרי נחלקו אם הוא מדינא או לחומרא – ראה לבוש יו״ד רפב, ב וש״ך. ברכ״י שם א. וגם להאומרים שהוא מדינא – היינו בעתיד לראותה – שו״ת גנת ורדים בקונטרס גן המלך קטו אף שיש חולקים גם בזה. ובעוסק בתורה בודאי אין מקום להחמיר כולי האי. ושו״ר שכ״כ בס׳ חיים פלאגי ב, ו.
ב. בהקדם, שהחובה לעמוד בפני ס״ת היא מ״ע דאורייתא לדעת החרדים ה, מ״ע התלויות ברגליים. וכ״כ בשו״ת אג״מ או״ח ה, לח, א. ואינה נדחית בקל. ואף בזקן וחלוש חייב לעמוד, ראה בברכ״י יו״ד שעו בשיו״ב ד.
והנה, פשוט שחייב לעמוד בפני ת״ח גם בת״ת דרבים. והה״נ בעניננו. וראה גם שו״ת שלמת חיים מהדו״ח הל׳ כבוד רבו עו. תורת חיים הנהגות ופסקים ע׳ 262. ואולי אפשר לדייק כך מס״ח תתקל, אא״כ נדחוק שישבו חכמים ולא עסקו בתורה. אמנם במקום שיתבטלו מלימודו מחמת העמידה – יש מקום להקל, שכן בלבוש יו״ד רמד, יא כתב בטעמא דמילתא שאינו מתבטל בזה מלימודו. וכ״כ להקל בשו״ת שלמת חיים שם עז-ח. שו״ת צי״א יד, י. ויברך דוד א, כ. ובשו״ת עמק התשובה א, א – במקום ביטול ת״ת דרבים דוקא. ואולי תלוי אם הקימה גופא מבטלת הלימוד, או שמתבטל מחמתה גם אח״כ, שבזה אפשר להקל גם ביחיד. וראה הערת המהדיר בשלמת חיים שם. (ולהעיר שבזקן וחלוש כשאין בכוחו ודאי אפשר להקל – ראה שו״ת שרה״מ ח, צ, ב. תשוה״נ ב, שיט. וראה שו״ת יחו״ד ו, מב. והה״נ שיש להקל במקום ביטול תורה)
ועוד להעיר, שבעוסק בתורה אפשר להקל שלא לעמוד יותר מב״פ ביום, ראה מרדכי קדושין תצט לענין אביו, והובא בד״מ רמד, ג. מאירי קדושין לג, ב. קרית ספר למאירי ד, א (אא״כ הנמצאים שם אינם יודעים שכבר עמד לפנ״ז).
ובגוף הענין בעמידה בפני ס״ת אם צריך לעמוד כמ״פ ביום, בקרית ספר שם שעומד אפי׳ מאה פעמים אא״כ בעוסק בתורה, כשיטתו לענין ת״ח. וראה ברכת נפתלי ג, כ שבביהמ״ד תמיד נמצאים אחרים שאינם יודעים שעמד לפנ״ז. וראה שו״ת בצה״ח ה, קלט שהאריך.
ג. במכ״ש וק״ו. ואין לבטל מ״ע דאורייתא מחמת הישיבה בתפילה.
ד. הן מצד שס״ת מהלכת. והן מחמת פתיחת הארון. אמנם, בעת הפתיחה לפני טלטולה, כיון שאינו מדינא, שנמצאת ברשות אחרת וגם עומדת במקומה – ראה ט״ז יו״ד רמב, יג. מג״א קמו, ו – אף אם נאמר שקיבלנו עלינו להדר ואסור לשנות (שו״ת חת״ס חו״מ סוסי׳ עג. אבל ראה בארוכה שו״ת אג״מ או״ח ה, לח, ד שאינו חיוב ממנהגא אלא מעלה בעלמא. וכ״כ כמה פוסקים ובשו״ת תורת יקותיאל מא, שמחמת כ״כ והפריז על המדה מחמת אהבת התורה. ובשערי חיים לשע״א י, יט שכ״כ כהוראת שעה במקום שהי׳ צריך להישבע בפני ארה״ק. וסיים כד׳ תורת יקותיאל. וראה צי״א טו, לב, ד), אפשר להקל כשעוסק בתורה, וכש״כ כשאינו רואה הס״ת (ראה שו״ת פנים מאירות סוסי׳ עד שברואה חייב מעיקר הדין לעמוד. אבל בשו״ת תורת יקותיאל שם, שגם בזה כוונתו מחמת חומרא ולא מדינא).
וכ״כ להקל בחלוש וזקן – ראה שו״ת תורת יקותיאל מג. ערוה״ש יו״ד רפב, יג. משיב הלכה ב בדברי חפץ רמח. ועוד.
ולהעיר מחילוקים בין בני מזרח ומערב מה שבני בבל נהגו לעמוד רק בשעת החזרת הס״ת ולא בשעת הוצאתה.
#22483
