Is one yoitze if he said Al Ha’aretz Ve’al Peiroiseha on fruits from Chutz La’aretz?

 

After the fact, yes.

 

Sources:

אף שלא מצאתי ד״ז מפורש בפוסקים, מוכרח הוא לפענ״ד. ובהקדם דלכאו׳ ה״ז שקר גמור. וגם לא בירך על פירות חו״ל שאכל.

אמנם מצינו בגמ׳ ברכות מט, א, דקס״ד לרב עמרם שבבבל חותם ועל פירותי׳, ואף שלמסקנא אמרו איפכא – אי״ז שאינו יוצא, אלא שעדיף שיברך כתיקונה. וכן מדוייק בל׳ השאלה בגמ׳ ״אינהו אכלי ואנן מברכינן״, ולא שלא יצא לפי שאמר שלא כדת. ובל׳ המאירי שם: מה לנו לברך על פירותי׳ אחר שאין אנו אוכלים אותם. ולא שבאמירתו לא יצא. וכן יש להעמיס בד׳ רש״י ותוס׳ שם. וצ״ל שבהו״א ס״ל דקאי ע״ז שנשתבחה א״י בסוג פירות אלו (והרי מה״ט מברכים ברכת מעין שלש גם בחו״ל). או״י כמ״ש בשלמה משנתו שם, שכיון שפירות חו״ל טפלים לשל א״י ס״ל לרב עמרם שגם על בני חו״ל להודות על פירותי׳. (ומה שבני א״י מברכים על הפירות להקס״ד – לפי שסתמא דמילתא דקאי על פירות מקומם. וכ״כ בשו״ת דבר יהושע ב, כט). ורנב״י חולק, דלא מסתבר לומר דאינהו אכלי ואנן מברכינן. ועכ״ז ס״ל גם למסקנא שהברכה חלה. ובסגנון אחר, שאף אף אי״ז כוונת הברכה, ולכן אינו מברך בנוסח ועל פירותי׳ בבבל, נכלל גם הפי׳ דקאי על פירות שנשתבחה בהם א״י, ואי״ז שינוי מטבע.

והנה בתר״י שם כתב שבהובאו פירות א״י לחו״ל על הספק א״צ לשנות מטבע חו״ל. ונחלקו בפירושו וגם בגירסא הנכונה בדבריו. ולדעת כמה אחרונים ר״ל שבנמצא בחו״ל וספק אם גדלו בא״י א״צ לומר בנוסח דא״י. ומשמע שאם אמר כן לית לן בה, אלא שא״צ בכך. ויתר על כן כתבו שבנמצא בא״י ומסופק אם גדלו בא״י יברך על פירותי׳ מספק. ולהדיא כתב המג״א רח, טז, ע״פ הב״ח, בשם תר״י שבחו״ל הסמוכה לא״י לא חיישינן מספק שמא מא״י הן. (וראיתי למי שפי׳ איפכא בדבריו, שאין לחוש שהוא מא״י ולא יצא באמירתו על הפירות, כיון שבדיעבד יצא. ואין הדברים עולים יפה בלשונו). ונראה דקמ״ל שאף שנוטה הדבר שבאו מא״י שמה״ט מעשרים מספק מ״מ במטבע הברכה א״צ לשנות מספק. ונמצא מוכח שאם שינה בודאי יצא אלא שאינו לכתחילה.

ולכאו׳ מוכרח לומר, שגם בנוסח ועל הפירות נכללים גם פירות א״י במיוחד (ומה״ט י״א שבספק, או באכל שניהם, יברך ועל הפירות), שהרי בטעם שאי״ז חתימה בשתים לפי שהכוונה ארץ דמפקא פירות וחדא מילתא היא. וא״כ צ״ע, דתינח בא״י שפיר מתפרש כך, אבל בחו״ל הרי ב״על הארץ״ מברך על א״י וב״ועל הפירות״ הכוונה לפירות דחו״ל. ובהכרח לומר שגם בחו״ל משבח על הארץ שמוציאה פירות בחו״ל, אלא שאינו מפרט פירות א״י להדיא בדבריו. ואכן כ״כ הלבוש רח, י, שמילת הפירות היא כללית וכוללת גם פירות א״י ואגב פירות א״י מברך נמי אכל פירות שבעולם. וכן תי׳ בברכת ראש ברכות שם. (ועיי״ש בלבוש ישוב אחר שמילת הארץ כוללת גם כל העולם. וצע״ק דלפ״ז מאי איכפת לן לומר ועל פירותי׳ בחו״ל – דהא קאי על חו״ל ואנן אכלינן מינייהו). ונמצינו למדים שגם בחותם על הפירות הכוונה גם לפירות דא״י, וא״כ הה״נ דשפיר יוצא יד״ח באומר פירותי׳, אף שמזכיר פירות א״י. ומה שלא הזכיר להדיא של חו״ל – אין לנו לחוש לזה, שהרי א״צ להזכיר של חו״ל להדיא, ועליו רק לומר בסתמא ״הפירות״ שכולל תרווייהו. וכנ״ל שנוסח פירותי׳ מתפרש נמי דקאי על פירות שנשתבחה בהם א״י ולאו דוקא שגדלו בא״י. ומה גם שעיקר כוונת הברכה להודות על א״י, וכנ״ל שבקושיית הגמ׳ הקשו רק שאין לנו להוסיף שבח עבור א״י להדיא כשאנן לא אכלינן, ולא שלא יצא לפי שלא הזכיר של חו״ל. (ולתי׳ השני שבלבוש – ודאי א״ש, שהרי לפ״ז על הארץ קאי גם על חו״ל).

ומש״כ באפיקי מגינים רח, טז ועוד, שבאכל משניהם מברך על הפירות, שבנוסח פירותי׳ לא נכללו פירות חו״ל – היינו לכתחילה, ור״ל שבדבריו לא נתפרט להדיא. וגם בזה יש חולקים. ואכ״מ.

וכן מצינו לכמה אחרונים שכתבו כן בנוגע פירות חו״ל שבאו לא״י, שבדיעבד מברך על פירותי׳. אבל התם שאני שי״א לומר כן גם לכתחילה. ומ״מ, העיקר שבדיעבד לא איכפת לן.

ונראה עוד, שסתימת ושתיקת הפוסקים מוכיחה שיצא, דכל כגון דא הו״ל להפוסקים לפרש בהדיא דאינו יוצא, דסתמא דמילתא שבכל גוונא יוצא. וגם אם לא פלטינן מפלוגתא – סב״ל. וחזי לאצטרופי הדעות שיוצא גם בלא חתם. (אלא שבנדו״ז י״ל דגרע טפי שקילקל החתימה. ולא נ״ל כן).

וראה קצוה״ש סי׳ ס בבדה״ש סק״ה שנסתפק. ושוב ה״ר ממג״א כנ״ל. אבל נשאר בצ״ע. וכדברינו, כך העלה גם בשו״ת דבר יהושע שם, ודרך בסגנון אחר קצת. וכן ראיתי בבירור הלכה חלק ז, או״ח רח – ע׳ עז. ועוד.

וראה שו״ת ר׳ עקיבה יוסף או״ח ב, קמ שכתב בפשיטות שלא יצא. ושם א, סד נראה שנסתפק בדבר. וראה גם תשוה״נ ג, עה. והנלפענ״ד כתבנו.

ויל״ע באכל פירות מז׳ המינים שבא״י ושאר פירות בחו״ל, או בטעה ובירך על העץ על שאר פירות וחתם בל׳ פירותי׳ ואכ״מ.

#22171