Are we careful about leaving water overnight? Do we need to invert pans after cleaning?

 

There are two issues:

1. Water or drinks left uncovered. See here:

Q. I left a open pitcher of orange juice on my table overnight. Can I drink it?

 

2. Water or drinks mixed with water which stayed overnight in a metal dish. See here:

May I leave liquid in metal overnight? Does water in an urn need to be switched every day?

 

Regarding drying metal containers which contained water overnight, there is room for leniency.

 

Sources:

לענין מים מגולים – אין מקום להקל משום ביטול בששים – ראה טור וד״מ יו״ד קטז. נקוה״כ שם. ועוד. ובנוגע לטיפות שבכוס – שקו״ט אצל אחבנ״י המחמירים בגילוי (ראה שמירת הנפש שטיגל ע׳ קצו בשם הגרח״ק שא״צ לנגב שבטיפות לא גזרו. וצ״ע מנ״ל. אבל ראה שם ע׳ קיח. קיט. קכב. קסז. קעד. קפב. רד).

אבל לגבי מים שלנו בכלי מתכת – יש לסמוך על הסוברים שמועיל ביטול בסכנה, כדעת הנקוה״כ קטז שם. והרבה פוסקים העלו כמותו.

ובפרט, שמסתבר שסכנה משום רו״ר עדיפא משאר סכנות טבעיות (כבמשקין מגולין), שבהם שייך לומר דחמירא סכנתא  מאיסורא, אבל בסכנה רוחנית וסגולית, י״ל שלכו״ע לא גרע מאיסורים הבטלים בששים. ובכ״מ דלא אמרינו חמירא סכנתא מאיסורא בסכנה סגולית.  [וי״ל בדרך אסמכתא רחוקה, מד׳ הא״א מבוטשאטש  או״ח ד, ט, שמי נט״י שחרית בטלים ברוב. וכ״ה בתוספת חיים על החיי״א כלל ב סק״ד. ועוד. ויל״ע בשו״ת שלמת חיים כא. ויש שכתבו דמועיל ביטולם בהוספת רביעית מים. אבל שם מיירי לגבי אמירת דבר שבקדושה וכדומה. אולם, ראה לחלק כעי״ז בשו״ת תורת יקותיאל ג. אבל באו״א קצת. ויתירה מזו, אפי׳ ליתן לפני בהמתו – ראה אפיקי מגינים ד בבי׳ ח. אלא שבכהנ״ל לא כתבו להתיר לשתותם בעצמו]. ושו״מ כדברינו בשו״ת שערי עזרא ב, ב. (אבל י״ל גם להיפך, שייך ביטול שהטעם נתבטל בס׳, משא״כ בסכמה סגולית שמלכתחילה לא אזלינן בתר טעמא ל״ש גדר ביטול. וראה בכהנ״ל שו״ת אמרי אש יו״ד ס. טוטו״ד תליתאה ב, קצח. תורת חסד אה״ע ה. דברי יעקב שור נד. יעלת חן יו׳״ד  ג, י. דברי יציב יו״ד לא, ד. יבי״א א יו״ד ט, ו. וראה שם ג יו״ד כג, כט ואילך . וראה ברכי נפשי סופר ב, ט שהאריך בזה)

ובפרט, שמדובר בצחצוחי מים, ובכ״מ בכיו״ב דסגי בניפוץ ג״פ.

[ולהעיר מדוגמתו: פיה״מ תרומות פי״א מ״ז. וראה רמב״ם תרומות פי״א הי״ד והט״ו. וכבר העיר בכעי״ז בשו״ת מנח״י ט, ל  ואילך. (ומכאן  לבליעת תרומה – ראה שו״ת הרמב״ם מהדורת בלאו סשמ״ד. רדב״ז תרומות פט״ו הי״ט. פר״ח סקכ״ב סק״ג. ערוה״ש יו״ד סצ״ג ס״ט). רמב״ם פרה פ״ז הי״א. שם פ״ט ה״ח וה״ט. מאכ״א פי״א הי״ח. ועיי״ש ה״כ ואילך. וראה גם שם פ״ז סוף ה״ז. ולאידך שם פ״ח ה״ז. כן להעיר מרמב״ם מטמאי מו״מ פ״ב ה״ח. ועוד להעיר מפיה״מ זבחים פי״א מ״ז-ח וברמב״ם מעה״ק פ״ח הי״ב, ועד״ז בריטב״א ע״ז עה, ב ד״ה את שדרכו. וראה גם תוד״ה הוא – מנחות כג, א. כן ילה״ע מרמב״ם כלאים פ״ב הי״ג. ולכאו׳ ה״ט התם שמראה שאינו חפץ בכלאים – ראה תפא״י כלאים פ״ב מ״ג].

וראיתי בשו״ת דברי יציב או״ח ב, רכז, ה, שבמשהו מים לית לן בה, דאל״כ לא שבקת חיי לכל ברי׳. ועד״ז שם יו״ד א, לג.  ושו״מ, והי׳ בהעלם דבר מהנ״ל, שכ״כ כבר בשדה יהושע לירושלמי  ברכות ז, ה, בנוגע ליין מזוגין בכלי מתכת, שהוא רק   במזיגה לפי חוזק היין, אבל בפורתא לא מסתכן. אבל אחיו, בשכנה״ג קפב, בהגה״ט ד, חולק שא״כ שפיר אפ״ל בירו׳ שם  שר׳ יונה נתן כל שהו ולא חשש למשקין מזוגין, עיי״ש. ועדיין י״ל, שבנדו״ד בצחצוחי הכוס כו״ע מודו דלית  בהו מששא וחששא, ובפשטות שיורי המים משטיפת הכוס אי״מ למזיגה. (איברא, שבשכנה״ג נקט כמ״פ הל׳ משקין מגולין. ואולי לא דק. אבל,  כ״ה הגי׳ בארחות חיים מעקה א. ולהעיר מבנין יהושע דרך ארץ יא, ד, שגרס מזוגין ומגולין, ומשמע דבענין תרתי לריעותא. אבל אינו ברור שם. ואכ״מ).

וי״ל עוד, שבכל עניני רו״ר – היינו שאינו סכנה טבעית – אין לך אלא מה שאמרו בפי׳, והבו דלא לוסיף עלה. וכ״כ לענין מים בכלי מחובר, באג״ק ח״ב ע׳ קמד. ויש לחלק.

ולהעיר מא״א מבוטשאטש קעד, ד, שנוהג בעצמו לשייר מקידושא לאבדלתא, ע״י מיצוי כוס הנשאר כל דהו ושופך עליו.  ובפשטות מיירי בגביע ממתכת או כסף כרגיל. והיינו שנשאר במתכת במשך כל הלילה. כן להעיר שבשעה״כ (ענין הריח דף עג) שהשאיר כמה טיפות יין של ברכת המזון בכוס במשך הלילה. אבל בפשטות הי׳ שוטפם שוב לפני סעודת שחרית. ואדרבה, כנראה שמה״ט השאיר רק כמה טיפות משום בל תשחית.

וילה״ע ממש״א בירושלמי הנ״ל, והובא ברא״ש ברכות ח, ב, שמשייר מקידוש הלילה לשל יום ומלינו בכלי שאינו של מתכת. וראה בשו״ת מהרש״ם ב, יו״ד ח במפתחות. (ולהעיר שבאבודרהם סדר תפלות השבת גרס והוא שלנו בכלי זכוכית. ולכאו׳ כוונתו,  שזהו התי׳ בגמ׳, שמלינו בכלי זכוכית. וק״ל). אבל, לא קאי שם מצד שיור מקידוש להבדלה, ומיירי באופן שאין לו רק כוס א׳.

וילה״ע מהמנהג לשייר יין שבוס של אליהו בכוס כל הלילה (לקוטי חב״ח ה, חלק ב קי, ג. וכן נהגו בכ״מ). אבל י״ל דליל  שמורים שאני, עכ״פ בסכנה משום רו״ר, ראה בהגש״פ לב העברי ע׳ קלא – לעניננו. (ושקו״ט בכיו״ב בכ״מ. ואכ״מ. וראה כרם אליעזר רבינוביץ פסח ס״א בארוכה. וש״נ)

וגם אין לחוש בעניננו משום ביטול לכתחילה – ראה פת״ש שם סק״ג. פמ״ג יו״ד קב במ״ז יב. שם קט בשפ״ד יג. וראה שו״ת  מהרש״ם ג, רפח. הנסמן בדרכ״ת קטז, ס. ולפלא שבשו״ת דובב מישרים ג, לט בסופו שקו״ט מזה, ולא הביא מד׳ הפת״ש והפמ״ג. ובפרט בנדו״ד, שאין כוונתו לבטל רק שקשה עליו הטירחא לנגב.

 

 

#2120