« go back

When is the last time to make a Chanuka Habayis. Can one do it a year after move-in date?

 

Q. When is the last time to make a Chanuka Habayis. Can one do it a year after move-in date?

A. If it has not been done yet it should be done within a year. Best to schedule to have some of the mezuzos checked and affix them at the event, as long as you don’t delay because of this the affixing of the mezuzos.

There’s no prohibition of doing it afterwards but it loses most of the significance.

 

Q. Also when is the last time to say Shehecheyanu on the purchase of the house? 

A. Shehecheyanu can be said so long the happiness is strong, usually within a few days of the purchase or moving in. After some time passed, it is recommended to get a new fruit, and make Shehecheyanu over the fruit and have in mind the house as well.

See also here:

https://asktherav.com/6717i-just-closed-on-a-house-do-i-make-a-shehecheyanu/

 

Sources:

לענין סעודת חנוכת הבית – להעיר משו״ת חו״י ע, שאפשר לעשות סעודת מצוה (ושם, לענין סיום מס׳)  ביום שלאחריו או אחר אחריו. (אבל ראה שו״ת דברי מלכיאל א, ג. מהר״ם בריסק א, קלג).

אבל נכון לעשות מיד – ראה שו״ת תורה לשמה תפד שאיו לאחרו. ולהעיר מל׳ היש״ש ב״ק ז, לח הובא במג״א תקסח, ה: מי שהוא ירא אלקים באמת ורוצה לחנוך ביתו בתומ״צ וליתן שבח למקום אשר חנכו ולא הניח מתחילה לשתות בביתו ולנהוג בו ק״ר אלא מתחילה עושה סעודה לחנכו וכו׳.

וכשלא עשה מיד, ראיתי בשם הגריש״א – לעשות תוך ל׳ יום (כדין ברכות הראי׳). ובשם הגרח״ק – כל שיש לו שמחה מביתו החדש (ראה להלן לענין שהחיינו).

ולהעיר ממה שמצינו בפוסקים שהביאו מנהג לחנוך בשבת (ראה שו״ת אבנ״ז יו״ד שפד, ט. בנין שלמה לב. אבל ראה תורה לשמה שם. לבושי מרדכי קמא או״ח קא. וכבר העירו במנהג זה מתנחומא בראשית ב ומשאלתות בראשית א שמנוחת הקב״ה בשבת בבריאת העולם היא בדוגמת הילולא שבחנוכת הבית),אף שבודאי לא נכנסו לדירה בשבת. כן יש שנהגו רק בימים מסויימים בחודש (אבות ראש ב במילואים אבות תיקנום יג -ע׳ ע, והב״ד בסגולות ישראל מערכת ב, כג. אמנם, בכ״מ נזכר לעשות רק במילוי הלבנה או ביום ג׳ ולא ביום ב׳ וד׳, והכוונה לגוף הכניסה ולא למסיבת חנוכת הבית).

אבל בשו״ת דבר אליהו יוזפא לז, שהשמחה נמשכת במשך כל השנה ושאפשר לעשות הסעודה במשך השנה. וראה גם לב בנים יט, ל. ושניהם ה״ר מרמב״ם מלכים ז, י.

ונכון לקבוע מזוזות, וע״פ תיב״ע תצא כ, ה, שמצות חנוכת הבית היינו קביעת מזוזות. ובשו״ת דברי מלכיאל ד, ח בטעם חנוכת הבית מחמת השמחה שזכה לקיים מצות מזוזה. וכן נהגו בכ״מ לקבוע מזוזות בשעת חנוכת הבית (אף שצ״ע המנהג להמתין מקביעת מזוזה עד אז, אא״כ חנוכת הבית נעשית בשעת התחלת החיוב). וראה שו״ת בית מרדכי פוגלמן. שם משמואל פ׳ בראשית ד״ה במדרש תנחומא (ע׳ יג) ע״ד החסידות.

בנוגע לברכת שהחיינו – ראה משנ״ב רכג, טו: קודם שיתרגל ויסתלק השמחה ממנו. וראה גם קובץ תשובות ב יו״ד מג, ד.

והנה בקצוה״ש סד בבדה״ש ד שלא נתבאר עד מתי יכול לברך, ושמסתבר שבשעת חנוכת הבית יכול לברך שאז מרגיש בהשמחה. ומדמה לה לילדה אשתו זכר שיכול לברך גם אחר כ״ד, אלא שנסתפק מתי סוף הזמן. ונשאר בצ״ע. (ומש״כ שם לענין המשכיר ביתו לאחרים – הרי לא נהגו לברך בכגון דא בכלל, ראה אצלנו בלינק שם). ושם, שבספק טוב לברך על דבר אחר. וראה הליכות שלמה תפלה כג, יג: כל זמן ששמח בביתו אשר בנה. וראה שו״ת אג״מ או״ח ג, ה לגבי קונה רכב בחודש אב, שיברך אחר ט״ב.

וצ״ע מאי שנא מבגד שאינו מברך אחר לבישה ראשונה אם פשטו – סדר ברה״נ יב, ד, והובא שם בקצוה״ש ב. וכמו בפרי חדש שמספק אינו מברך בשו״מ אחר אכילה ראשונה (ראה סדר ברה״נ יא, יג. ולהעיר שבלוח יא, יט כתב ״כמו שנתבאר גבי פרי״. ובסדר השמיטו רבינו. וצ״ע בטעמא דמילתא). ובפרט ברכב, דאתיא מדין כלים חדשים לאלו שמברכים עליהם. ואולי בבגד אחרי שלבשו כבר אינו בגדר בגד חדש. ודוחק קצת.

(אמנם, מצינו שמעיקרא נסתפקו בנוגע לבית אם הברכה בשעת הקני׳ או הבנין, או הכנסת חפצים, או התחלת הדיור, או קביעת המזוזה. ויש שנהגו בשעת סעודת חנוכת הבית. ואכ״מ. וצ״ע, מאי שנא מבגד שמברך בשעת קנין או בני׳, כפסק הטושו״ע רכג, ד (אא״כ אינו מוכן ללבישה שצריך לתפרו). ויתר על כן, נראה שפשטות הל׳ בשו״ע באמת קאי אתרווייהו בגד חדש ובית חדש, וכצ״ל גם ברא״ש ברכות ט, טז, שהובא בטור שם. וכן מוכח ברשב״א ברכות נט, ב ד״ה בנה, הובא בב״י שם. וכ״מ בכמה ראשונים ברכות שם דכי הדדי נינהו.

ועוד צ״ע, שבממתין עד זמן חנוכת הבית וכדומה נכנס בספק אם אפשר עדיין לברך). ולכאו׳ יש להמליץ על הנוהגים לברך בשעת קביעת המזוזות מחמת מש״כ בהגהות רעק״א  או״ח רכג, ג (וראה גם בהגהותיו למג״א או״ח כב, א) להסתפק אם לברך שהחיינו בבנה בית חדש לפני שקבע מזוזה שהרי אינו ראוי לדירה. והב״ד בפתחי עולם רכג, יב. משנ״ב שם בשעה״צ כא. ועוד. אבל בשו״ע אדה״ז כב א, לא ס״ל הכי.  (והן אמנם שבמג״א איכא לפרושי בכוונתו שאינו מברך על בגד שאי״ב ציצית, וכ״נ בפמ״ג בא״א שם ובמשנ״ב שם. וכן תפס בכוונת המג״א בהגהות רעק״א כב שם. אבל בשו״ע אדה״ז ברור מללו שאינו כן. וצ״ע בטעם הספק ברעק״א בנוגע לכלים שלא טבלם ובית שאי״ב מזוזה, דמ״ש מבגד שאי״ב ציצית לפ״מ שפי׳ במג״א). וראה תורת חיים סופר רכג, יא.

ובסדר הברכות – לנוהגים לברך בשעת קביעת מזוזה, לכאורה מברך שהחיינו תחילה ואח״כ ברכת מזוזה, וכך גם אין חשש הפסק. ולהעיר מבכעי״ז בס׳ החיים למהרש״ק כה, א במברך שהחיינו על בגד חדש בשעת הנחת תפלין שיכול לברך קודם ברכת התפלין או אחרי׳, עיי״ש. ואף שיש מקום לשאול לדעת רעק״א הנ״ל היאך מברך שהחיינו על הבית חדש  קודם שקובע המזוזה שהרי אינה ראוי׳ לדירה לפני קביעת המזוזה – נראה שכל שמברך סמוך להתחלת הקביעה ש״ד. וכמו בגוף ברכת קביעת מזוזה שמברך סמוך להתחלת הדיור. וכן ראיתי שכתב בנדו״ד בהתעוררות תשובה -מהדו״ח – ד בחי׳ ליו״ד רפט, א לברך תחילה שהחיינו.  וראיתי בשו״ת חמדת אברהם דיין ג, יז שעלה ונסתפק בנדוננו באיזה דרך יוכשר. ור״ל לברך אחר הקביעה. והנלפענ״ד כתבנו).

ועכ״פ, גם אם נאמר שאפשר לעשות חנוכת הבית תוך שנה – לא נהירא לומר שאפשר לברך שהחיינו בכה״ג. וראיתי בס׳ שהחיינו (לר״מ הכהן) ו, בהע׳ 7 – ע׳ קצג – שר״ל שכל י״ב חודש נק׳ חדש. ואינו, שאף אם כ״ה – ודאי אינו בגדר ״קודם שיתרגל ויסתלק השמחה״.

ובקובץ עטרת שלמה ח ע׳ פה, ראיתי לח״א שכתב שאפשר לברך עד עשרה ימים, ע״פ הנ״ל שעד אז עדיין בגדר חדש הוא. אלא שנסתפק שמא יכול לברך גם הרבה יותר מזה, ושצ״ב הזמן עד מתי יכול לברך. ולדידן נראה כפשוטו שמברך מיד, ותו לא. ובודאי לא יותר מכמה ימים אח״כ.

ובנדו״ד שגם קובע מזוזות – ה״ז עוד טעם לשבח לברכת שהחיינו, ראה גם ברכת הבית כד, לג. התעוררות תשובה שם. קובץ תשובות שם.

 

 

#19949


Add Comment

Your Email address will not be published