Is a raisin considered a Beryah?

 

Question:

Are raisins considered a Beryah, that one would have to abstain from eating them or eat more than a Kezayis in the right amount of time, in order to not get into a Safek about the Bracha Acharona?

Beriya: a Berachah Acharonah when Eating Less than a Kezayis

 

Answer:

Yes.

 

Sources:

וכ״כ בשו״ת שבה״ל ח, לד. (ושם כתב שבנתייבש כ״כ עד שלא נשאר מבשרו כלום רק עורו ואינו יוצא שום ליחה יש להסתפק והמיקל אין מזניחין אותו). וראה גם שבט הקהתי ב, צא. ו, קכב. מחזה אליהו ב, ז, ט. ומטו בה מבי מדרשא שא׳ הגדולים נהג לאכול בעיו״כ כל היום צימוקים. ואסברה לה שכיון שהוא ברי׳ ה״ז בגדר אכילה חשובה. וראה דעת יהודה שפירא רי, דאזיל בתר איפכא. אבל לא הביא ראי׳ לדבריו. וראה תשובות אביגדר הלוי ע׳ רלג שנסתפק.

ולכאו׳ אם לדין יש תשובה, שהרי בתוס׳ ברכות לט, ט ד״ה בצר הביאו מהירושלמי ברכות ו, א, דין ברי׳ לגבי פרידה של ענב ופרידה של רמון. ובמעשרות א, ו: ״הפרד והצמוקין״. ובפיהמ״ש לרמב״ם וברטנורא שם מעשרות א, שרגילין היו לפרד ברמונים וליבשן והגרגרים היבשים קרויין פרד ע״ש שמפרידים אותן כדי שתכנס בהן מכל צד. וראה גם תוספתא שביעית ו, כא מפררין רימונין לעשותן (פריך) [פרד, כ״ה בגי׳ הגר״א] וסוחטים ענבים לעשותן צמוקים. ובמנחת בכורים שם: לעשותן פרד גרסינן והוא כעין צימוקים בענבים שמוציא לחלוחית המשקה והמוהל יוצא מהן.וראה גם תוספתא תרומות ג, טו, שהתורם ענבים לשוק ועתיד לעשותן צימוקים תאנים ועתיד לעשותן גרוגרות רמונים ועתיד לעשותן פרד תרומה וא״צ לתרום שני׳. ומדהזכירו בירושלמי רק פרידה של ענב ושל רמון ולא צימוקים משמע שצמוקים אין דינם כברי׳. וי״ל מילתא בטעמא, לפי שנחסר מימיו שהם עיקר הפרי. ועוד שבד״כ מחמת הסחיטה נחסר מבשרו קצת, ועוד שנעשה בידים. וצ״ל דשאני פרידה של רמון שבירושלמי, שלא נסחטו כצימוקים, או דשאני ענבים שהיין הוא מגוף הפרי, ולא כברמון שדינו כזיעה בעלמא,  ובנסחט אזיל לה שם ברי׳.

אבל במפרשי הירושלמי לא הזכירו כלל דמיירי ברמון מיובש. ועוד, שבמרדכי ברכות ו, קכג ובשאר הפוסקים העתיקו גרגיר של רמון. וכ״ה בטושו״ע או״ח רי, א. ומשמע דלא קאי במיובש. ונראה שפירשו פרידה מל׳ חתיכה ולא מיירי ביבש דוקא, והכוונה על הגרעין. וכ״ה בקה״ע נזיר ו, א שכל גרעין נק׳ פרידה. וצ״ל שרגילים היו לעשות כך כשמייבשין. אבל כאן קאי בכלל, ולכן שינה המחבר וכתב ״גרגיר״. וסרה הראי׳. (ושינוי הלשון ״גרגיר״ גם בכדי להורות דקאי אפי׳ בגרעין אחד  מגרעיני הרמונים, שג״ז בדין ברי׳. וכ״מ ברש״י נדה כז, ב. וכ״ה בכלבו הל׳ ברכת הפירות: גרעין של רמון. וכ״מ בשו״ת הרדב״ז א, תב דאית בהו כמה בריות. וראה גם שו״ת חו״י סי׳ קס. וכ״כ בר״י קורקוס מעשרות ב, ה: פרידה של רמון שהוא הגרעין. וראה שו״ע יו״ד שלא, פ. שם צא. ועוד להעיר, שבכל הישובים בראשונים להשוות הבבלי וירושלמי, ונחתו לחילוקים שונים בגדרי ברי׳ (שבבבלי מיירי בנמלח או הוסר קליפתו, או שהובא ללא גרעין, או באין דרך לאוכלו עם הגרעין, או בנימוח נפרך או נחתך) ולא העירו בדבר הבולט ונוגע לדינא, שבירושלמי מיירי אפי׳ בנתייבש, משמע דלא כנ״ל.

ולהעיר מדבר פלא שאדה״ז בלוח ברה״נ ב, י ובסדר ברה״נ ח, ט השמיט הך דגרגיר של רמון.

(ועוד להעיר שכמה פוסקים פירשו דפרידה היינו רמון שלם, כל׳ ירושלמי מעשרות א, ב דקאי בכל הרמון, ולא גרעין אחד שברמון. ונתקשו בדבר שהרי רמון גדול משיעור כזית – ראה עמודי ירושלים לירושלמי שם. עוללות אפרים דין ז ע׳ סה – במהדו״ח. קרן אורה ברכות רפ״ו ד״ה שוב מצאתי, והב״ד בשו״ת זכר ביהוסף א, נג. שו״ת מהרם שיק יו״ד נז. בא״מ דאנושעווסקי יט. הר״י פערלא על סהמ״צ לרס״ג א עשה סא רסח, ג. וכ״ה בשו״ת הצ״צ יו״ד קעה. וכ״מ בפנ״י ברכות לח, ב ד״ה אא״כ שלקות בסו״ד, שנתן טעם במה שלא נקטו שאר מיני פירות הפחותים משיעור ענב ורמון. ומשמע שנקט דמיירי ברמון שלם, שהרי גרגיר רמון כפשוטו קטן מאד. ולכאו׳ טעמם לפי שרמונים גדלים יחד, ראה כלים יז, ד. תוס׳ עירובין ד, ב ד״ה שיעורן. ואולי טעם אדה״ז שהשמיט רמון לפי דס״ל נמי דקאי באוכל כל הפרי, והוקשה לו שגדול מכזית. וצ״ל דל״ד לקטנית אחת אף שגדלים כמה בשרביט, לפי שכאו״א נמצא לעצמו, משא״כ בגרעיני רמונים הדבוקים זל״ז. אבל י״ל איפכא שמד׳ מג״א רי, ג שכתב שגם בקטנית נק׳ ברי׳ משמע שתפס דגרגיר של רמון היינו שלם. או״י שאפי׳ בקטנית שאין קליפה מפסקת ביניהם. וראה יד אהרן על הטור שם. וראה מש״כ בעל ערול״נ בשומר ציון הנאמן ע׳ שלב שתפס על מהרם שיק שפרידה של רמון אינו רמון. וראה גם בשיעורי תורה ג, מד, ע׳ רכא ואילך, שפשוט שפרידה היינו גרעין, ושהם לא ראו רמונים. וראה בארוכה קובץ בית ועד לחכמים  א ע׳ תנד ואילך).

 

 

#19831