Dikduk Question: The Proper way to pronounce a Chyrik



Someone told me that he heard from a bochur a baal dikduk that whenever there is a yud after a chyrik – that chyrik is pronounced like the first chyrik in the word “CHYrik”, not like the second one “chyRIK” which is pronounced like a shva. For example the word בנים or צדיק and מצרים or ישפט. Is this true (and מעכב) for reading or leining?



One should not change from what is commonly practiced in the place where they live. Poskim tell us while dikduk is very important, one should ensure that they do not overemphasize the dikduk in such a way that it sounds very strange to the listeners.

Either way, none of these issues affect the kashrus of the leining. Even where it can have bearing on the meaning of the word, many poskim maintain that one is still yotze, if the change was one relating to dikduk.

P.S. Even though a chirik malei is a tenuah gedola, it doesn’t necessarily mean it should be announced as “ee” (although many sources seem to imply this), rather it’s emphasized more and longer, similar to how Sefardim pronounce, or should pronounce, the difference between Komatz and Patach. Generally, different communities have different methods of pronunciation of the various vowels and none of them make all the distinctions obvious as should be. One not deviate from what is commonly done in their community.



ראה שע״א ג, א בנוגע לבעל קורא. ובהסכמת מהרי״ל מיאנאוויטש לסידור אדה״ז: רבינו אדמו״ר נ״ע וכו׳ לא פנה אל רהבים המדקדקים אחרונים שתקעו עצמן יותר מדאי בדקדוק המלות לקלקל הקריאה. ובמאה שערים ע׳ לב: גם הבעש״ט והאר״י ז״ל לא היו יכולים כל לה״ק ע״פ דקדוק בשלימות״. וראה שארית ישראל מווילעדניק שער התקשרות ז – ע׳ מט: פירוש דקדוקי עניות שהוא ענין הדקדוק לשמור כל תיבה בדגש ורפה ע״פ הדקדוק ביותר מדאי וכו׳ ומתאחז בו דינים ביותר ומעבירין את האדם [על דעתו ועל דעת קונו] כנ״ל וכו׳ אבל דקדוקי עניות בפרטיות ביותר מדאי הוא מעביר כו׳. ובשיחות הר״ן רלה: לא ניתנה תורה למלאכי השרת ואמר אז שבשביל זה עזבו העולם חכמת הדקדוק ואינם עוסקים בו כלל.

בענין טעות בכללי הדקדוק – ראה א״א מבוטשאטש תנינא או״ח קמב. ס׳ חיים פלאגי טז, יח. הליכות שלמה יב הע׳ לו. שו״ת באתרא דרב פורים ח״ג ג הע׳ ד בשוה״ג הא׳. ועיי״ש ע״ד מעשה רב בזה.