Should one be particular not to have ones back to the Torah when reading the Haftorah?

 

I heard the Rebbe was not particular about this, although some say the Rebbe was at times?

 

Answer:

One should make sure that his back is not directly facing the Sefer Torah. To the best of my knowledge, the Rebbe was particular about this.

 

Sources:

קייל״ן שאסור להחזיר אחוריו לס״ת – רמב״ם סוף הל׳ ס״ת. שו״ע יו״ד רפב, א. ואף כשעוסק במצוה – ראה ט״ז שם א לענין הדרשנים, ועיי״ש להתיר מפני שהס״ת ברשות אחרת משא״כ בנדוננו. וכ״ה להדיא בפמ״ג קמא, במ״ז ג, ובמשנ״ב סוסי׳ קמז, לענין אחיזת ס״ת ביום שמוציאים ב׳ ספרים שיזהר להתרחק קצת מן הצד כדי שלא יחזיק הספר אחורי הקוראים בתורה. וכ״ה בהל׳ ביהכ״נ בסו״ס שער הכולל ט.

אמנם, בערוה״ש יו״ד שם ב, כתב עוד היתר בנוגע לדרשנים שעומדים ואחוריהם כלפי ארון הקודש דזהו עצמו כבוד התורה שדורש בהתורה ובמצותי׳. וצ״ע אם אפשר להקל לסמוך ע״ז לעשות כן גם באחוריו לס״ת עצמו ללא ארון. והרי בט״ז לא הביא טעם הנ״ל. ועוד שמש״כ בערוה״ש שם להוכיח מברכת כהנים שהכהנים פניהם כלפי העם פנים כנגד פנים, הרי בשו״ת הרמב”ם (בלאו) סי’ קסג כתב בענין זה גופא שטעם ההותר לפי שהוא למעלה מי’ טפחים. ועוד שכל עיקר סברת ערוה״ש שם היא לפי שהתורה גזרה שיהא כן פנים כנגד פנים וכן הדרשן מוכרח בכך, עיי״ש. אבל כאן הרי יכול לצדד עצמו. (אבל מה שגם בדרשנים כתבו הרבה פוסקים להחמיר – לפי שיש לחלק אם דורש לכבוד עצמו או לכבוד התורה, ומאן מפיס. וראה שע״א ג, ט. שו״ת לבו״מ או״ח כג. חלקת יעקב יו״ד קלו. משא״כ בנדו״ז).

אמנם, ראה בעמק ברכה פומרנציק הל׳ כבוד ס״ת ע׳ מג שכתב לעניננו עד״ז שכיון שעוסק במצוה שהיא חובת ציבור ש״ד, משא״כ באמירת יקום פורקן. אלא שלא הב״ד המשנ״ב הנ״ל. וכבר תמה עליו בהגהות בית ברוך ב בהשמטות לכלל לא, נו ע׳ שצו. ועיי״ש, שכיון שהוא משום בזיון ס״ת ל״מ מה שעוסק במצוה, ואפי׳ בכבוד ס״ת אחר (כביום שמוציאים ב׳ ס״ת והעולה לתורה אחוריו לס״ת הב׳), ועל המחזיק ס״ת לצדד עצמו. ואכן, מד׳ הרמב״ם בשו״ת הנ״ל מוכח שגם בעוסק במצוה וגם כשיש בזה משום כבוד הציבור לא מהני זולת הסברא שהס״ת למעלה מי״ט.

אמנם בגוף הסברא שכיון שהוא משום בזיון גרע טפי, י״ל לאידך גיסא, שכל שעושה משום כבוד התורה אינו בזיון. ולהעיר שבדין זה הובא ברמב״ם ביחד עם שאר דיני בזיון: ״לא ירוק כנגד ס״ת ולא יגלה ערותו כנגדו ולא  יפשיט רגליו כנגדו ולא יניחנו על ראשו כמשאוי ולא יחזיר אחוריו לספר תורה״. ומשמע דמיירי שנעשה מתוך זלזול. ואולי ישלדייק בל׳ ״יחזיר אחוריו״ דמיירי כשעושה דרך החזרת אחוריו שהוא זלזול וק״ר. וראה כעי״ז תשוה״נ א, פח. אבל כ״ז מחודש והיפך סתימת כל הפוסקים. ובהליכות שלמה תפלה יב, יד כתב שהעולם אין מקפידין. וכתב בישוב המנהג כיון שהוא במקומו הראוי והס״ת אינו במקומו. וכ״ז דוחק.

ולמעשה אף שאפשר ליישב מהיות טוב אל תיקרי רע, והרי אפשר בקל לצדד עצמו.

בבית חיינו – מקום מושב הס״ת הוא מן הצד. וביום שמוציאים ב׳ ס״ת – יושבים לצפון ולדרום ולא באמצע. ומעיקרא לא קשיא מידי.

 

 

#19683