Does the Ba’al Koreh need to face to the side when saying Chazak?

 

Question:

Is there a specific direction the oleh and baal koreh should face or look when saying chazak?

Do we have any cheshash that people would say that chazak is written in the Torah, like the discussions we have about the brachos of Torah and megillah?

 

Answer:

While there are those who suggest that the Torah be closed first or at least that the baal korei and oleh face to the side, this is not practiced.

 

Sources:

אף שפסק הרמ״א או״ח קלט, ד “בשעה שמברך ברכה א’ יהפוך פניו אל הצד שלא יהא נראה כמברך מן התורה” (וראה ספר המנהגים ע’ 13. שלחן מנחם ח”א ע’ 260. פסק”ת שם הע’ 62) – לא ראינו נוהגים כן באמירת חזק. והעיר בזה לראשונה בס׳ בקונטרס אם למקרא דבליצקי ה, ובספרו וזרח השמש ע׳ כג, דהה״נ שיש לסגור הס״ת לפני חזק, ובפרט שכאן אין הפסד לנהוג כן. ויש להוסיף דהכא גרע טפי שנאמר ע״י הבעל קורא ולא רק ע״י העולה. ויש שכתבו לפחות להטות הצידה (אלא שברמ״א שם קאי בברכה ראשונה שמשום טירחא דציבורא משאירו פתוח, אבל בברכה אחרונה עדיף טפי לסגור לגמרי כיון שבלא״ה יסגור אח״כ, וגם לכאו׳ אין סברא וטעם להשאיר פתוח. אבל ראה לקמן).

אמנם, לא ראינו נוהגים כן. ולמנהגנו שהעולה מנשק אח״כ התורה יש גם טירחא דציבורא לסגור ושוב לפתוח. ואולי יש טעם נוסף להשאיר פתוח, וכעין המובא בשיחת פורים תשט״ז לגבי מגילה שכשהמגילה פתוחה יש בגילוי אור גדול. ונראה דכאן אין חשש, שהרי הציבור שאינם קוראים מן הכתב גם אומרים חזק (והעולה אומר ביחד עם הציבור – למנהגנו, ראה ספר המנהגים ע’ 31 ו69, ואין חשש), והקורא חוזר ואומר עם הציבור מה שכבר אמרו. ויש להוסיף שאין סברא לחוש שיאמרו שנכתב בתורה, שה״ז ברכה ואיחול לעולה. וגם טעם יש להשאירו פתוח להסמיך אמירת חזק להקריאה בכל מאי דאפשר, דומיא דברכות שלאחר המגילה (ראה א״א מבוטשאטש סוסי׳ תרצב, הובא שם), ובפרט לההסברה בטעם המנהג שגם העולה אומר שחזק שייך לגוף הקריאה (אג״ק ד ע׳ יד. רשימות ד׳ מנ״א תש״א – רשימת היומן ע׳ קכז. וראה קובץ העו״ב תשנז), ושהברכה שלאחרי׳ קאי נמי על חזק (לקו״ש כה ע׳ 250).

ועוד שאינו דומה לברכות התורה שהן חיוב גמור, וכאן הוא מנהג בעלמא. והכל יודעים שאינו כתוב שם. ולהעיר ממנהג כמה קהילות ישראל אצל אחבנ״י הספרדים שפותחים הס״ת בהיכל ובעודו פתוח בהיכל הציבור אומר אז בריך שמי׳, ובודאי אין מקום לחשש שיאמרו בריך שמי׳ כתוב בתורה, אף שהש״צ (הפותח ההיכל) עומד ליד ס״ת הפתוח. ובפשטות, מטעם הנ״ל שהוא רק מנהג, וגם שכל הקהל אומר אותו ג״כ. והתם נמי שאני שהוא בארמית. וראה שו״ת מאמר מרדכי אליהו ב, יג. (אבל מה שאומרים וזאת התורה בעת הגבהת התורה שהוא מעל ראשי העם, מעיקרא לא קשיא מידי, כיון שהס״ת מעל ראשי העם. אבל ראה קובץ או״ת שבט תשנ״ג ע׳ שנג. אב תשע״ד – ע׳ א׳נד ואילך. וראה קובץ זכור לאברהם תשס״ב – ע׳ א׳פב ואילך. כרע רבץ ה, י. שו״ת אמרי אליהו (הלוי) ח. נר ציון בן סניור סוכות י הע׳ 52).

ובלא״ה, לדינא לא קייל״ן לחוש שיאמרו ברכות כתובות בתורה, דקייל״ן כר״י במגילה לב, א, ומה שפסק הרמ״א להטות לצדדים הוא רק לחומרא בעלמא, והאידנא עמי הארץ לא שכיחי כ״כ (ראה תוס׳ מגילה שם ד״ה גוללו), ומנהגנו לסגור בברכות הוא ע״ד הקבלה (ראה כה״ח קלט, כג), וגם י״א שאין להטות שלא יהא נראה כמסלק עצמו מן התורה, ובנדו״ד טעמא רבה איכא במילתא להשאיר ס״ת פתוח, וגם בנדו״ד אין נכון שהקורא יטה לצדדים שצריך להיות פניו מול העולה לברכו פנים כנגד פנים. אמנם, אי משום הא הרי יכול להטות ראשו כלפי חוץ אל מול פני העולה. וי״ל.

 

 

#18415