Bris on Shabbos: When to Make Kiddush

 

Question:

Our son’s bris is scheduled for Shabbos. We are planning on doing it shortly (not immediately) after Mussaf.

What is the best conduct in regards to kiddush? Should the one who makes the Bracha after the Bris over a cup of wine and the people have in mind to be yoitze kiddush with the hagofen of asher kideish? Or is it better to have it separate?

Note: There will be Mezonos for Makom Seuda at the place of the bris.

 

Answer:

If kiddush was not made before the Bris, the person who is making the Berachos may drink the wine and is Yotzeh Kiddush if it is Bemokom Seudah. This would work for the listeners as well.

 

ראה שוע”ר סי’ רעג סעיף ט. שם במוסגר ובסעיף ז.

 

Question 2:

Should he say “Mizmor… …Vayekadeshehu” beforehand? Quietly?
I didn’t see anything about this in the Seforim I checked.

 

Answer:

Yes.

בספרים לא דנו בזה כי אמירת הפסוקים מנהג. ובכלל, הוא אצלם פשוט.

וראה ברית הלוי אנגלמן א ע׳ תפה. נאות מרדכי גרוס מילה בשבת ע׳ סז. קיצור הלכות מועדים ראש השנה ויוכ״פ להגר״ש דבליצקי ע׳ עז. ומש״כ הגר״ד פיינשטיין בקובץ לתורה ולהוראה חוברת ו ע׳ 30

 

Question 3:

Isn’t the Bracha of אשר קידש a Hefsek for Kiddush?

 

Answer:

No. See the Hebrew references below.

לכאורה מקום לומר שברכת אשר קידש ובקשת רחמים אח״כ הפסק מצד קידוש, שאף שאינו הפסק לדין ברי״מ מחמת שהוא לצורך אבל אינו צורך קידוש. וכש״כ שיוקשה על השומעים אם שותים ג״כ מהיין כמצוה מן המובחר, דלדידהו א״צ כלל ברכת אשר קידש.

וגם להדעות שהשתי׳ רק שלא תהא גנאי, ולא שהברכה לבטלה – סו״ס נמצא שותה ללא ברכה.

ולמעשה המנהג שיוצא קידוש. וכן מוכח בב״י או״ח רעג וברמ״א שם, ה. ואדה״ז שם, ט. וראה בא״ח ש״ב בראשית ז. ומוכח דאין לחוש להפסק.

אלא שלא דנו על השומעים. אמנם בכה״ח שם לח מוכח שגם השומעים יוצאים.

ומש״כ הרמ״א שנהגו ליתן לתינוק – היינו רק מחמת שלא שתו כשיעור, או להחמיר שצריך רביעית נוספת. וכ״ה בכה״ח שם. שש״כ דלקמן. שו״ת צי״א יג, נב.

ונראה שכיון שנצרך מצד המילה שוב ה״ז בגדר גביל לתורא אף שאינו צורך מצד הקידוש. ועוד שאפילו בהפסק מחמת צורך הסעודה אינו הפסק – ראה מג״א רעא, לא.

וגם לשומעים אין חשש. ומה גם שהברכה כאן היא מעיקרא חובת העם הנמצאים במילה.

והשקו״ט רק אם לענות אמן על אשר קידש. וכהשקו״ט עד״ז בשהחיינו שבקידוש לנשים שכבר בירכו. וכן שקו״ט כיו״ב בשאר ברכות.

ובשו״ת בא״מ ח, פז וצי״א יד, ו כתבו להחמיר בשבת לשתות לפני תפלת או״א. ולא הבנתי במאי עדיף ברכת אשר קידש לגבי קידוש. ואם אינו הפסק מחמת שנצרך למילה, הה״נ בבקשת רחמים, וכמו שאינו הפסק בחול.

וכן ראיתי שיש שדנו להחמיר בשבת לטעום מיד אחרי בפה״ג. ולכאורה תקנתם קלקלתם, שכששותה מיד, ממילא בפה״ג הוא רק בגדר קידוש, וכבר אינו אומר שירה דאשר קידש על היין. וזהו נוסף לזה שהוא כוס פגום (אמנם, אי משום הא לא איריא, שאפשר למלאותו שוב או לשפוך מהיין על ידו ולא לשתות מהכוס. אבל לגבי ענין הראשון שאינו אומר על היין לא מהני שממלא שוב, שאפשר שהעיקר מה שבירך בפה״ג תחילה על כוס זה, בכדי שיהא כוס של ברכה. וצ״ע. והעיר בזה בנאות מרדכי גרוס ברית מילה בשבת ה הע׳ נב – ע׳ עו). וחזי לאצטרופי כאן גם הדעות שהפסק היינו רק כשיש היסה״ד, אף שאינו עיקר לדינא.

וראה משנת יעקב דלקמן שנשאר בצע״ג גם לגבי ברכת אשר קדש. אלא שכתב בעצמו שפשטות הדברים ששותה אחרי ברכת אשר קידש.

ולכאורה אפ״ל שכל הדין שבקשת רחמים אינה הפסק הוא רק בברכה דכוסש״ב כמילה והבדלה ולא בברכת הנהנין. וכ״כ למיסבר בשערי זבולון שוב או״ח ד, סט, ז. אלא שלמעשה גם בכוס״ב ה״ז משמש גם כברכת הנהנין. ומ״ט אינו הפסק. ומנהגנו להפסיק ביה״ר גם בתפוח. אלא שכתב דהתם הו״ל כהביאו מלח ולא מדין בקשת רחמים. ועכ״פ, בפועל לא שנא מגביל לתורא.

וליכא משום חבילות כדמוכח ברמ״א ואדה״ז, וצ״ע בשו״ת הוד יוסף סא. וי״ל, שכיון ששותה מוכרח בקידוש.

ועוד טעמים – ראה בא״מ שם. צי״א יג שם. תשוה״נ ב, תק. נתיבות הברכה ברונר ו. שבה״ל ט, נט. משנת יעקב רוזנטל סוטה ד, ב אות ד – ע׳ שכה. הליכות שלמה תשרי ב בדבר הלכה ד ובארחות הלכה שם. אול״צ ב, כ, כז. שש״כ נד הערה פ.

וראה אוצר ברית אברהם מילה דרכי לג. ארחותיך למדני ד, מד. מעשה כהן כהן א, ע׳ קכז.

 

Question 4:

In the case that someone has already made Kiddush right before the Bris and is called up now to give the name, should he say Borei Peri Hagafen again?

 

Answer:

Yes.

כמו בברכת אירוסין ונישואין. ובד״כ יש גם הפסק. אבל ראה שאל בני סיימון א ע׳ שצח.

 

 

#17332 (1)