האם מברכים מזונות על עוגות שמוגשים בתוך סעודה?
שאלה:
כתב אדה”ז (בסבה”נ ב, י): “…חוּץ מִפַּת שֶׁנִּלּוֹשָׁה בְּחָלָב וְכַיּוֹצֵא בּוֹ שֶׁאֵין לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם “בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת” בְּתוֹך הַסְּעוּדָה אוֹ בְּסוֹפָהּ בְּכָל ענין מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁבִּרְכָתָם “הַמּוֹצִיא” כְּלֶחֶם גָּמוּר, וְנִפְטֶרֶת כְּבָר בְּבִרְכַּת “הַמּוֹצִיא”, וּסְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל
ולכאורה גם עוגות בכלל זה, וא”כ אין מברכים עליהם כלל בתוך הסעודה אפילו כשאוכלם לעידן ולתענוג דלא כמנהג רוב העולם!
ואף שהם בגדר רוב דבש שאפילו בעל נפש יכול להקל – הרי גם אז יש דיעה לברך המוציא (ורק מקילים כדעה האחרת),
ואם יש טעם לברך עליו מזונות בתוך הסעודה נא להאיר עיני בזה.
תשובה:
לדעת רבנו בסידורו לדברי הכל ברכתה “מזונות”, והוא ע״פ הב״ח קסח ד״ה ומ״ש הוא והמג״א שם יח. והרי זהו הטעם שאין מקום לבעל נפש להחמיר. ובקצוה״ש מח בבדה״ש יד: ופשוט דה״ה אם עירב בקמח תבלין או שקדים טחונים וכיוצא עד שהם הרוב נגד הקמח גם כן ברכתן במ״מ לכו״ע. ופשוט ג״כ שמצרפין יחד הדבש עם המי ביצים ושמן והתבלין ואם בין כולם הם רוב נגד הקמח ברכתן במ״מ לד״ה. וראה גם שו״ת אג״מ או״ח ג, לג.
והוא דלא כשיטתו בשוע”ר (סי’ קסח סי”ד) ובלוח (פ”ח ה”י) שרק עיסה שנילושה בדבש וגם היא ממולאת בפירות נקראת פת הבאה בכיסנין לדברי הכל.
(ובאמת, יש מקום לפרש, שגם לשיטתו בשו״ע ובלוח, שבענ״פ יחמיר בכולם אא״כ נילוש במי פירות וגם ממולאת בפירות – ודלא כדעתו בסידורו – מ״מ ברובו דבש ומיעוטו קמח ונאכל לעידון ותענוג אין מקום לבעל נפש להחמיר. ולא נחית לזה שם. (ומש״כ שם בשו״ע ובלוח ע״ד רובו דבש ומיעוטו קמח -היינו רק לומר שאין ברכתו שהכל, או שברכתו המוציא וברהמ״ז בקביעות סעודה).
#16540
