« go back

Is there a point in saying Mishnayos for the letters of someone’s name if you don’t understand?

 

The recorded custom is to learn chapters of Mishnayos that correspond to the name and the Mishnayos of the word Neshama. There are nowadays English translations and audio lectures available for those who don’t understand Hebrew.

Although one does not fulfill the mitzvah of learning Torah when not understanding the Mishnayos, nonetheless if one is unable to understand it’s still better to read them. Reading them is better than doing nothing, of course.

Additionally, when it is difficult to learn the specific Mishnayos, one may (and it is proper to) choose to learn other easier ones, since they all help accomplish the goal of elevating the soul of the deceased.

 

Sources:

סידור תורה אור: ״ומי שיש לו פנאי ילמוד הפרקים המתחילים באותיות שם הנפטר. ומשניות המתחילים באותיות נשמה…״.

ומי שאין לו לב להבין – ראה הל׳ תלמוד תורה פ”ב הי”ג: ואף על פי כן יש לאדם לעסוק בכל התורה גם בדברים שלא יוכל להבין, ולעתיד לבא (זוהר וישב ד’ קפה) יזכה להבין ולהשיג כל התורה שעסק בה בעוה”ז ולא השיגה מקוצר דעתו”. עכ”ל. ולשון הזהר: כל אינון מלין דאיהו לא יכיל לאדבקא לון בדקא יאות ואיהו אשתדל בהו ולא אתדבק בהו כלהו עאלין במעוי מתתקנן ואורייתא תמלל ביה הה”ד והקיצות היא תשיחך”. ובנצוצי אור שם: ר”ל תשיח אותך שתוכל לשיח בתורה מה שלא יכלת מקדם. ובזח״ג פה, ב: מאן דתיאובתיה למלעי באורייתא ולא אשכח מאן דיוליף לי’ והוא ברחימותא דאו’ לעי בה ומגמגם בה בגמגומא דלא ידע כל מלה ומלה סלקא וקב”ה חדי בההיא מלה וקיל לה ונטע לה וכו’. ועוד שם: מבעי לי’ לבר נש למילף מלי דאו’ מכל בר נש אפי’ ממאן דלא ידע בגין דעל דא יתער באו’ וייתי למילף ממאן דידע ולבתר אשתכח דאזיל בה באורייתא בארח קשוט. ובספר חסידים תתשסד ומעבר יבק שפתי רננות כו, שאם טורח בעוה”ז ״אע”פ שאין לו להבין עתה יהי’ לו לב במתיבתא דרקיע. ושם פי׳ כן בשבת סג, א, ליגריס אינש בעוה”ז והדר ליסבר בעוה”ב. ועד”ז בע”ז יט, א לעולם ליגרס ואע”ג דלא ידע מאי קאמר כי עתיד להבין. ושלכן טוב לגרוס זהר ותיקונים ורע”מ וכדו’ גם שלא יבין אותם.

ובשל”ה בית אחרון בהגה”ה: וראיתי וקבלתי אף מי שהוא עם הארץ גמור מצטער מאד על מיעוט הבנתו ואינו מבין שום דבר וקורא בכל לבו שמות של תורה שבכתב ותשבע”פ, כגון וכו׳ שמות שיתא סדרי משנה זרעים מועד וכו’, ושמות כל המסכתות ופרקיהן כאשר הם נדפסין בסוף הסמ”ג, ואח”כ שמות מדרשי רז”ל כגון רבות ותנחומא ספרא ספרי מכילתא תו”כ מדרש משלי אבכיר ילקוט ועוד הרבה כיו”ב, וכן מדרשים המדברים מסודות וכו’ זוהר ותקו”ז ובהיר ופרקי מרכבה ופליאי זקנה וכיו”ב, והוא קורא אלו השמות ונפשו חשקה בהן ובוכה על שאינו מבינם, אז הוא מרוצה להשי”ת ויזכה לזה לעת”ל, ובתנאי שיסייע בכל כחו לעזור לאותן המבינים בהם. ע”כ יעשה כל אחד לוח שירשום כל השמות ויקרא אותם ויהי’ שגורים בפיו, כי אף מי שאינו עם הארץ, מ”מ ראיתי בני עלייה והנה מועטים הזוכים ללמוד כולם, וקריאת השמות תועיל להיות נחשב כאילו עיין ולמד כולם, ובתנאי כשעושה כל המוטל עליו ובכל יכלתו וישמע חכם ויוסף לקח”.

וראה בן יהוידע חגיגה ג, א: “נשים באים לשמוע, טף למה באים, קשא ממ”נ, אם נשים מבינים הדרשה, נמצא הם בכלל האנשים שבאין ללמוד, ואם אינם מבינים, א”כ גם על הנשים יש לשאול למה באים, דשמיעה בלי הבנה מה תועלת יש בה. ונ”ל בס”ד, דשמיעה לנשים אע”פ שאינם מבינים הדברים יש להם בה תועלת, דאיתא בזוה”ק פרשת שלח לך, שראה אותו צדיק היכלות בג”ע שיושבים שם הנשים דוקא, ושם משתדלין הנשים בפקודי אורייתא ובטעמייהו, וחקרנו שם מנין לנשים בג”ע השגה בעסק התורה, מאחר שבעוה”ז אין עוסקים בתורה כלל, וביארנו שם, כי בהיותם בעוה”ז ששומעין דברי תורה מאנשים הלומדין או מחכם הדורש בציבור, אע”פ שאין מבינים נשמתם קולטת אותם דברי תורה, ואז בכח אותה הקליטה שקלטה נפשם, אז כשילכו לג”ע ששם נפשם מתלבשת בגוף רוחני בדיוקנא דהוו בהאי עלמא כנז’, אז יתעורר כח אותה הקליטה בד”ת בנפשם, ויעסקו בד”ת בג”ע, ונמצא השמועה בד”ת בעוה”ז אע”פ שאין מבינים בדברים, יש בה תועלת, שתקלוט הנפש אותם דברי תורה, וכשיהיו בג”ע יצאו אותם דברי תורה מן הכח לפועל, וילמדו שם בד”ת לימוד גלוי, וכל זה התועלת היא בנשים שמטים אזנם לד”ת ששומעין בעוה”ז, אך הטף הבאים לדרשה אין מטין אוזן לד”ת, אלא דעתם ולבם פונה לדברים חיצונים, כאשר יזדמן בראייתם שרואין בהיותם שם, ועי”כ אין נפשם קולטת מד”ת כלום, ולכן שואל למה באים, ואמר ליתן שכר למביאיהם. ובזה יובן בס”ד, לתרץ דקדוק אחר במאמר זה, כמ”ש רבי יהושע מרגלית אחת היתה לי בידכם, דמשמע יש בדרשה זו דבר הנוגע אליו, וקשא מה שייכות יש לרבי יהושע בדרשא זו, דקאמר היתה לי, דהגרסא בעין יעקב שהיא גרסא דתלמוד כ”י גריס לי, ואפילו לספרים דלא גרסי לי, ג”כ קשא, דמשמע שראה בדבר זה דבר חידוש שהוא יקר מאד אצלו יותר, וקשא מה מצא בדרשה זו חידוש שראה בו נחת רוח ושמח בו. ולפי האמור ניחא, דהא איתא במשנה דאבות בשבח תלמידים של ריב”ז, שאמר על רבי יהושע אשרי יולדתו, ופירש רבינו עובדיה הכונה, דמיום שנולד לא הוציאתו אמו מבית המדרש, כדי שלא יכנסו באזניו אלא דברי תורה, ע”ש. וקשא מה תועלת הגיע לרבי יהושע מאותם דברי תורה שנכנסו באזניו אחר שנולד, דעודנו קטן הרבה ואינו מרגיש בשום דבר, וראוי לומר בחנם טרחה אמו להביא עריסתו לבהמ”ד מעת שנולד, אך כפי הדרשא זו שדרש ראב”ע דנשים באים לשמוע דיש להם תועלת, דאע”פ שאינם מבינים בדברים, עכ”ז כיון דד”ת נכנסים באזנם נשמתם קולטת הדברים הקדושים, ורק הטף שמפנים דעתם בדברים חיצונים אין להם תועלת זו של קליטה, על כן נמצא גם ריב”ח כשהיה בבהמ”ד אחר שנולד, היה לו תועלת מאותם דברי תורה שנכנסו באזניו שקלטה אותם נשמתו, יען כי הוא באותו זמן לא היה לו הרגשה בדברים חיצונים, כי מצד גופו אין לו הרגשה בשום דבר, ולכך נפשו ודאי קולטת, דאינו כמו הטף שיש בהם דעת שלבם פונה אנה ואנה. ולכן א”ל ריב”ח מרגלית אחת היתה לי בידכם דדרשה זו של ראב”ע נוגעת לי. וגם לספרים דלא גרסי לי, ג”כ יבא נכון, דהשביח דרשתו וקראה מרגלית, ושמח בה מפני שנוגעת אליו, דבזה נודע שיפה עשתה אמו בדבר זה ולא טרחה בחנם, אלא היה לו תועלת בודאי ממה שנכנסו ד”ת באזניו, אע”פ שלא היה לו עדיין שום הרגשה מצד גופו. ובני ידידי כה”ר יעקב נר”ו פירש, אנשים באים ללמוד הלכות ודרשות וטעמי תורה, נשים שאין להם השגה בזה הלימוד באים לשמוע דברי מוסר ויראה, שעל זה לא יפול לשון לימוד אלא שמיעה, עכ”ד נר”ו.

וראה שיחת ש״פ משפטים תשי״ד.

משניות אחרות – גשר החיים ח”א פ”כ ס”ד.

 

 

#16127