Can Bechor (firstborn son) who was born through C section serve in the Beis HaMikdash?

 

Question:

Hi, All my life I grew up thinking I was a Bechor of my family, but recently I found out I’m not. As I studied halacha a lot more I found out that Bechorim who weren’t born naturally are not technically Bechorim. This destroyed me. I’m a huge learner with regards to the Mikdash and it was always my dream to serve in it. After learning from the sages that Bechorim will serve in the third Mikdash with Kohanim and Levi’im I was very excited. Then I heard that a Bechor that was born through the means of C section doesn’t get the same privilege as a Bechor born through traditional birth. I decided to find a way to halachically and historically prove that Bechorim born through C section birth also serve in the Mikdash. I wanted to ask the Rabbi’s opinion on this. Is it possible to come up with halachic proof of this when a lot of the commentators go against it? What do you have to say about this? Am I a Bechor in terms of future serving in the Mikdash or not? Thanks for your time and have a great Shabbos and easy fast.

 

Answer:

Someone born through C Section is not considered a Bechor in regards to most things, unless most of his body, or most of his front part of the skull (above the forehead), came out before the operation.

 

P.S.

1. Regarding the work of Bechorim in the Beis Hamikdash -when Moshiach comes- it’s not clear when exactly, and in which period, this will occur, but definitely not in the first period of the days of Moshiach. See also here:

Bechorim Serving in the Third Beis Hamikdosh

2. You’re pain is understandable, as this is something you always anticipated, and now your hopes are dashed. If you discover that for whatever reason you will not be able to serve in the Mikdash you may find solace in the fact that this proves that this is not your mission in this world, and maybe your mission is something even higher. We have many great leaders, such as Moshe Rabeinu, or Dovid Hamelech, who also cannot work in the Beis Hamikdash, as they are neither Kohanim or Bechorim.

Instead of wallowing in pain, and trying to investigate theoretical concepts that have no solid basis, you should channel this pain, and let it bring you to new heights, by intensifying your efforts for what IS your mission.

3. In regards to your actual point, there is a possibility, that when Moshiach comes, we will find out the Halacha is, like the opinion, that for work in Beis Hamikdash one only needs to be a Bechor to his father, and not his mother, which possibly includes one born through C Section.

To explain: if work in the Mikdash requires one to be a bechor to his mother, then obviously someone who has been born through a C-section isn’t included. If however, the ruling will be that a firstborn to the father qualifies for work, this might include someone born from a C-section too.

There are two reasons this may be so:

    • 1. Maybe the Halacha then will be established according to opinion that someone born through C section will be considered a firstborn regarding inheritance and accordingly for work in the Mikdash.
    • 2. It’s also possible that regarding work in Beis Hamikdash the halacha is different than inheritance and someone born through a C-section might be included.

 

Sources:

העבודה בבכורות – בקרא שפדיון הלוים הי׳ לבכור פטר רחם – במדבר ג, יב ובהעלותך ח, טז ואילך. אבל במג״א קכח, ז ובשו״ע אדה״ז קכח, י שבזמן המשכן העבודה בבכורות לאב. ולכאו׳ היינו גם לאב. או בתקופה אחרת, שרק מיצי״מ העבודה בפטר רחם. ובאוה״ת בראשית שמג, ב ואילך דהעבודה במשכן בבכור מהאם. וראה בזה אג״ק יח ע׳ רמח. וראה ס׳ מי טל פדה״ב מט ואילך. ווי העמודים וחשוקיהם כ, יא. ימוה״מ בהלכה א, מג.

אבל לעת״ל מצינו בדא״ח שהעבודה בבכור לאם דוקא – מאמרי אדה״ז מקץ ע׳ 23 ואילך. תקע״ב ע׳ קכח. מאמרי אדהאמ״צ מקץ ע׳ דש ואילך.

עבודה בבכורות לעת״ל – כ״ה בסמוכים לעד דלקמן. מק״מ לזהר נשא קכב, א. אוה״ח דלקמן בשם ״אומרם ז״ל״. אהבת יהונתן להגר״י אייבשיץ הפטרת אמור. ארץ חמדה במדבר ג, יב. ועוד. ומרומז בשער הגלגולים כג. שם מה. וראה סידור ר׳ שבתי סופר לתל׳ הלבוש – הוצאת תשס״ג – בחלק המבוא ולקוטים ע׳ 140 ובביאור רש״ס שם. ואף שמחקו – המעיין יראה שגם אחר המחיקה ס״ל הכי, יעו״ש.

וכבר העירו מספרי בהעלותך יא, טז ומדרש שמואל יט, ג, שבבכורות נאמר לי שאינו זז לא בעוה״ז ולא בעוה״ב. וראה ויק״ר ב, ב. (אבל לפום פשטי׳ קאי בקדושתם לענין פדיון, או בבכור בהמה טהורה לענין הקרבה – ראה ספרי דבי רב  שם. עמק הנצי״ב שם. ועוד. ויש שפירשו באו״א שנפש הבכור תמיד נעלה יותר – ראה רבינו בחיי תשא לד, כ, הביאו הנצי״ב שם. ועוד שכיון שהכהנים הם חלף הבכורות נמצא שעדיין קיימת זכותם). כן העירו מישעי׳ סו, כא, שמהם אקח לכהנים ללוים, ובפשוטו מיירי בגוים. ויש שהעמיסו דקאי על בכורות שהתגיירו.

שהוא בתחה״מ – כ״כ בסמוכים לעד לבעל שבט מוסר פ׳ תולדות  (וקדם לאוה״ח). וכ״ה במאמרי אדהאמ״צ שם ע׳ שיא. וראה שיחת כ׳ מנ״א תנש״א. וראיתי למי שהעמיס כן בתו״כ ר״פ שמיני במכילתא דמילואים יז, שאהרן זכה בנשיאות כפים לו ולדורותיו עד שיחיו המתים, לפי שאח״ז העבודה בבכורות. אבל בפשטות היינו גם אח״כ, בבחינת עד ועד בכלל. [ולהעיר שאהרן עצמו בודאי ישמש אם משום כהן (כבסנהדרין צ, ב)  ואם משום בכור (ראה במדב״ר נשא ו, ב. בעה״ט במדבר ג, ב. מהרש״א סנהדרין ז, ב. וכבר הקשו מכ״מ שלא הי׳ בכור. וראה שו״ת אפרקסתא דעניא ד חו״מ שא. ויצבור יוסף נה. מרגליות הים סנהדרין שם. ואכ״מ)].

התיווך עם המבואר שהלוים יהיו כהנים – ראה אוה״ח ויחי מט, כח. במדבר ג, מה. אוה״ת קרח ע׳ א׳תתנא.  שיחת כ׳ מנ״א תנש״א. וראה ישמח משה ס״פ במדבר ד״ה קח – מב, א. (ושם, בשם ״מדרשות״).

בהשאלה שהתורה לא תשתנה, ובשלמא בנוגע לעבודת הלוים, הרי גם הם יעבדו, כמ״ש באוה״ח שם, אבל אכתי קשיא שבבכורות אסור מדין וזר לא יקרב אליכם. והנה, אם הוא בתחה״מ, הרי מעיקרא לא קשיא, שמצות בטילות בתחה״מ, ראה תניא אגה״ק כו. ועצ״ע שאם מצות בטילות ל״ש עבודה כלל. וי״ל.

ועוי״ל, שכיון שלפנ״ז היתה עבודה בבכורות, ובפרט שכן הי׳ גם אחר מ״ת קודם שהוקם המשכן, כמפורש במשנה זבחים קיב, ב (ודלא כרבי, שם קטו, ב, שכבר הי׳ כן במ״ת) ורק שירדו מחמת חטא העגל (ובאו״ז בכורות תקכט שעד שהוקם המשכן אחרי החטא הקריבו בכורות משבט לוי שלא חטאו. וראה גו״א תשא ל, טז – באו״א. ועוד כמה אופנים בדבר) לא נחשב שינוי. וצ״ע אם אפ״ל כן.

[וידועה הקושיא שהרי בבמה כשירה בזר, ואיזה עבודה עבדו. ויש שפי׳ שהי׳ רק ענין של כבוד ומעלה בעלמא – ראה דברי דוד להט״ז תולדות כה, לג. גו״א למהר״ל שם כה, לא. ועוד. וכ״מ בחזקוני שם. אבל פשטות המשנה שם אינה כן. (ובפיה״מ שם שכן הי׳ מזמן אדה״ר. ומקורו בבמדב״ר ד, ח. וראה ב״ר כ, יב. ירושלמי מגילה א, יא). ויתירה מזו, שבחזקוני ורשב״ם בא יג, ב מוכח שהו״ע של קדושה ממש. ובתוס׳ השלם תולדות שם, דקאי בקרבנות ציבור. וצ״ע אם הוא למסקנא שם. וכ״כ בקרן אורה זבחים קטו, ב. תפא״י זבחים שם. ועוד. וצ״ב איזה קרבנות ציבור היו אז. וי״ל. כן להעיר מהשקו״ט אם קאי על עבודות הלווים לשיר ולמשא או עבודות כהונה – ראה רשימות חו׳ קלז. וראה חזו״א או״ח קכה, ז].

וגדולה מזו מצינו, שבאמת אילו זכו היו כל ישראל ראויים לכהונה גדולה ולעתיד תחזור להם – בעה״ט יתרו יט, ו. וראה אגדת בראשית עט (פ). והעירו שנמצא גם באוצר המדרשים ארקים ע׳ 72. ובמכילתא יתרו שם ב, שראויים היו כל ישראל לאכול בקדשים ומשעשו העגל ניטלו מהם וניתנו לכהנים. ובילקוט צו רמז תקט, וראה זית רענן שם, שמתנות כהונה ראויין לישראל וכשנתחייבו ניטלו מהן ואם יזכו יחזרו להן. אבל בירושלמי יבמות ח, ו מה מתנה אינה חוזרת אף אלו אינן חוזרין. וכ״ה בתו״כ צו יא, יז, ה, יכול אם יזכו יחזרו להן ת״ל וכו׳. ולכאו׳ כצ״ל גם בילקוט שם. (ולהעיר, שבפי׳ הראב״ד וקרבן אהרן שם מפרש דקאי אבכורות. אלא שאינו סותר לאוה״ח ועוד, שהרי גם לדידהו תישאר העבודה אצל כהנים. אבל בדא״ח בכ״מ (נסמנו לעיל) שלא תהי׳ עבודה בכהנים לעת״ל. אבל באוה״ת קרח שם שגם לעת״ל אהרן עיקר).

והאריך בזה בגבורות שמונים סד, שמהות כהונה יש גם בזרים, לפי שמתחילה הי׳ ענין הכהונה בכל ישראל. (וקצ״ע מה שהעתיק מילקוט כן, שבפשטות ה״ז רק קס״ד. ושו״ר שהעיר מזה בשו״ת דברי יציב או״ח קפד. ובעיקר דבריו בגבורות שמונים, להעיר מכעי״ז בד״ה איש על דגלו תש״ל. ובקיצור בלקו״ש כט ע׳ 339 הע׳ 118. וראה שיחת ש״פ שמיני תשד״מ. וראה קרנות המזבח מה).

ואף שהמדובר רק במתנות כהונה ואכילה בקדשים – הרי מתנות כהונה הוא חלף עבודתם. אבל בכ״מ שחלף עבודתם הוא רק בלוים ולא בכהנים (ראה יד אפרים סא, ט. שו״ת מוצל מאש נד. הנסמן בלקו״ש כח ע׳ 120 הע׳ 61. וראה שם ע׳ 115). ובכל אופן, מצינו כעי״ז גם בנוגע לעבודה, ראה באלשיך ברכה לג, י בשם תנדב״א (ראה תנדבא״ר ט) שכל מי ששמר בריתו גם אם הוא ישראל ישמש לעתיד ככהן על המזבח. ואולי ה״ה והוא הטעם.

[וכ״ה בכמה שיחות קודש בנוגע לכניסה לקדה״ק דכאו״א מבנ״י לעת״ל, וגם בנוגע לקרבנות, ״ובלבד שיכנס כסדר הזה״ (שכל כה״ג יכול ליכנס בכל שעה כסדר הזה, ודלא כהדעות דקאי רק על אהרן הכהן) – ראה סה״ש תנש״א ב ע׳ 512. ובשיחת י״א אלול תנש״א שהקרבנות עבור הכניסה הן בהישג יד של כאו״א מישראל (ושם, גם בנוגע לנשים). וראה שיחת שופטים תשמ״ח. סה״ש תנש״א שם ע׳ 502. ובשיחת ש״פ פינחס תשמ״ז שקו״ט נוגע לאופן השאלה באו״ת, שגם השואל שהוא זר נכנס, ושכן יהי׳ גם לעת״ל. אבל בשיחת ליל שמח״ת תנש״א שי״ל שלעת״ל יוכלו ליכנס גם ללא התנאי ד״בזאת״. וראה לקו״ש מ, ב, ע׳ 182 ואילך, שקו״ט בנוגע למשה שאינו בבל יבוא אם צריך להקריב קרבנות, ושאין לומר שאהרן מקריב עבורו. ובלקו״ש לב ע׳ 32 שא״צ בגדי כהונה כשנכנס לשמוע הדיבור, עיי״ש בארוכה. וראה במקורו שיחת ש״פ תזו״מ תשמ״ז ובהגהות לשם].

גם אפ״ל דקאי על הנפש דהבכורות ולא על הגוף. וכ״מ בשער הגלגולים שם.

ובפשטות י״ל דקאי על עבודות הכשרות בזר, כשחיטה. הפשט וניתוח, והדלקת המנורה.

כן י״ל שהבכורים של עכשיו יוולדו כהנים לעתיד (כהביאור בשיעורים בספר התניא נ, ובאג״ק כג ע׳ עדר, בנוגע לזה שהלוים יהיו כהנים לעתיד). ואף שא״כ אינו פטר  רחם, אולי יוולדו גם בכורים בגשמיות.

יוצא דופן אינו בכור לנחלה. אבל דעת ר״ש שהראשון בכור – בכורות מז, ב במשנה.

ולכאו׳ תלוי אם העבודה בבכורות מצד חשיבות או מצד קדושה. ואת״ל שהבכורים של עכשיו יוולדו כהנים לעתיד כנ״ל,  שייך שפיר שגם ביוצא דופן שחשוב כבכור אף שאינו בכור בפועל שיהי׳ כהן לעתיד.

ושו״מ סברא ששייכת עבודה בבכורות גם ביוצא דופן באמרי שפר צארום בכורות ע׳ קצא.

משה רבינו – אף ששימש בכהונה גדולה במשך שבעת ימי המילואים, אסור בעבודה במקדש. אמנם, י”א שכה”ג הי’ (ראה הדעות בזבחים קא, ב. שם קב, א). אבל גם לדבריהם, אי”ז כהונה גמורה. וגם להדעות ששימש בכהונה גדולה כל מ’ שנה – מסתבר שלכשיחיו המתים אין דינו ככהן. אבל ראה עיון יעקב סנהדרין צ, ב. (וי”א שגם במדבר דינו ככה”ג שעבר אבל אינו עובד – חכמה ודעת תצוה כח, ג. וצ”ע). ואכ”מ.

[אלא שמטעם אחר יהא כהן שהרי הלוים יהיו כהנים לעתיד – ראה לגבי משה באוה”ת פ’ שמות ע’ א’תקפו. ובדרושים נחמדים למהר”ם שיף ר”פ ואתחנן בשם הזהר שבמקדש שהוא מעשי ידיו של הקב”ה יהא כה”ג. אבל שם הוא להדעה שבמשכן לא הי’ כהן].

 

 

#16032