אכילת בשר בסעודת מצוה בתשעת הימים
שאלה:
שמעתי בשנה שעברה, שכמה רבנים הורו שכל המשתתפים בסיומי מסכת יכולים לאכול בשר. ראיתי אשר בקיצשו”ע סי’ קכב סעיף ח מסייג זאת רק למשפחת בעל השמחה ולעוד עשרה אנשים שבלאו הכי היו משתתפים. האם כך ההלכה? ורציתי לשאול מהו המקור לההיתר בלי ההגבלה הנ”ל.
תשובה:
יש בדבר כמה דעות. ובכללות הענין בנוגע ההיתר לאכול בשר בסעודת סיום, ראה בתשובה שניתנה כאן בעבר:
ולהעיר שהתשובות נכתבו בשנה שתשעה באב חל בשבת, שלכמה דעות אין דין שבוע שחל בו – ראה קטע הבא – ולגבי ענין זה אפשר להקל יותר.
בגוף השאלה – אם יש הגבלה:
הנה, עד שבוע שחל בו תשעה באב, מותר להשתתף אם היו משתתפים גם בזמן אחר משום ריעות. ובשבוע שחל בו תשעה באב – שבקביעות שנה זו (תשפ״א) שתשעה באב חל ביום ראשון, אינו שייך – מותר שיאכלו בשר רק מנין מצומצם לבד הקרובים הפסולים לעדות.
וכל זה, לענין סעודת מצוה בכלל. אבל בסיום י״א שאפשר להקל יותר, ראה במקורות למטה.
בשבוע שחל בו – ראה אצלנו כאן:
May/Should one serve Fleishigs at a Bris taking place during the nine days?
בנוגע לסיום – הנה בקיצור שו״ע כתב בסתמא והעתיק הלשון מרמ״א. אבל יש שכתבו שדברי הרמ״א קאי רק לענין שאר סעודת מצוה – ראה סידור יעב״ץ שאפשר להזמין אפילו יהיו רבים, ובתנאי שלמדו או מחזיקים בידי הלומדים בממון, וגבאים ומשרתים וכו׳. ובספר דברי אמת להחוזה מלובלין בלקוטי כתובים איכה ג שבסיום א״צ לדקדק כלל ומותר להיות כמה שירצו. וראה גם שו״ת מהר״ם בריסק א, קלג בין הדברים – לגבי תענית בכורים בע״פ – דעדיף מברי״מ דלא שרי רק להשייכים לסעודה, משא״כ בסיום מסכתא כל מי שרוצה ליקח חלק בשמחת התורה יוכל ליקח חלק ומצוה עליו להשתתף בהשמחה. וראה שו״ת התעוררות תשובה סי׳ תקה, להקל גם למי שלא הי׳ מזמינו כל השנה, אבל הי׳ מזמינו אם יודע שבל״ז לא יוכל לאכול בשר בכל השנה. ובמסורת משה ג, שו בשם האג״מ, שכן המנהג בכ״מ, ומסתמא ע״פ הוראת רבנים, ור״ל שבעושה סיום בכוונה בט׳ הימים בכדי לאכול בשר אף דמיגרע גרע, מותר להזמין כולם להשתתף, שזה גופא זכרון לאבלות. ועפ״ז ר״ל דלא פלוג ובכל סיום הותר. והוא מחודש.
#15759
