« go back

בקשת סליחה מאדם שנפגע בטעות

 

שאלה:

אמרתי משהו לא יפה לאדם אחד, עמד אדם אחר במקום וחשב שהתכוונתי אליו ונפגע מכך. האם צריך אני לבקש את סליחתו, בשעה שלגמרי לא התכוונתי אליו?

 

מענה:

יש להסביר לו את הטעות כדי שלא יחשוד בו שפגע בו, אבל אינו צריך לפייסו עד שימחל לו אלא בעיו”כ. ומ”מ מדת חסידות לפייסו בכל אופן.

ועם כל זה, אם נגרמה מחלוקת ח״ו מזה יש לחזר אחריו בדברי שלום שלא להחזיק במחלוקת.

 

מקורות:

ראה שפ”א יומא פז ב ד”ה איקפד. אבל מדבריו גופא מובן שהוא רק בעיו״כ. וכדמשמע מגופא דעובדא בגמ׳ שם, שרב הלך רק בעיו״כ. וה״ט שביו״כ צריך שיהא לב כל ישראל שלם עם חבירו. וכן הבין בס׳ התשובה א, פתיחה ב ע׳ קנא. וראה הסיפור על הגר״ח מבריסק בארחות חסידך ע׳ 83. ולהעיר שכדברי השפ״א משמע גם ברא״ש יומא שם ח, כד. וראה אפיקי איל ע׳ לט.

ומ”מ מדת חסידות לפייס גם כשהצדק אתו. וגם יועיל לחבירו שלא יהא לו חטא שמקפיד שלא כהוגן. וראי׳ ממיעוט הירח שפייסה הקב״ה, וכמ״ש בספרי מוסר. וכ״כ בעץ יוסף על הע״י שבועות ט, ב. ושם ללמד דרך ארץ. ובודאי אינו מדינא. וכן משמע גם בשבת נא, ב שלוי ביקש לפייס לרבה בר רב הונא. ואולי התם הי׳ קצת אשמה עליו. ויל״ע.

ובכל אופן, אם יש מחלוקת אסור להחזיק במחלוקת ויש לחזר אחריו בדברי שלום כמשה עם קרח – ראה חמרא וחיי סנהדרין ק, א שכתב כן להדיא.

אלא, שבנדו״ז בלא״ה חייב להודיעו כדין הנחשד בדבר שאין בו – ברכות לא, ב – אבל פיוס אי״צ זולת ממדת חסידות או בעיו״כ, או שלא להחזיק במחלוקת.

 

 

#15133


Add Comment

Your Email address will not be published