Is it permitted to read non-Jewish books?

 

Q. I struggle with time management. Is it okay to read a book on time management written by a goy, for example?

A. If it is only practical tips then it might be okay, but if it’s perspectives then it might be against Torah.

 

Q. Is it okay to ask someone (a Yerei Shomayim) who already read it, if it has perspectives in it that are against Torah?

A. Yes.

 

Q. The same question also about Sholom Bayis, mental health, parenting, teaching, etc: If I feel that I need help (or am in a position to help others) in these or other areas, is it okay to read books from חכמה בגויים תאמין? For example, the books (names of books omitted), both of which have been recommended by respected mashpi’im/mashpios, as they are by and large in line with Torah values, and are found to be helpful. Others however say that Shalom Bayis tools should only be learned from Torah sources.

A. Same answer.

 

Q. And what are the parameters in this regard?

A. Here are the guidelines without getting into the specific books mentioned:

Just as one may (and sometimes must) turn to professionals in certain fields (parenting, marriage, mental health) – as the Rebbe instructed many times in his letters – so too, one may turn to books written about these matters. There are Frum organizations or professionals that may be able to recommend appropriate books that contain practical strategies or perspectives that are aligned with Torah. Particular attention should be paid to “self-help” books, which often promote self-esteem, ego, and selfishness.

If there is indeed a practical need for this information (not just for the knowledge), there is no actual problem of Bittul Torah. Nevertheless one should be conscious of Bittul Torah, and this should be done only on a temporary basis.

It’s also important to realize that although a lot can be gained from these books, many of this information can be found in Torah sources. It’s a pity to waste all that time gleaning material from external sources when we have that – and way more – in the authentic source, דברי אלקים חיים, the words of Hashem. Particularly, a lot can be found in the letters of the Rebbe.

Another point in regards to marriage in particular, is that,  the whole approach of a Yiddishe marriage is different than in the velt.
For some, the whole idea of marriage is how is it worth for me, and what do I gain from the marriage, and if my gain is less then the investment it’s just not worth it…

From a Torah perspective, marriages are two halves of a neshma coming together, who are meant for each other in their very essence, and the whole idea is bittul, what I can give to my spouse without looking for any return.

I strongly recommend that you first read the Rebbe’s sichos and letters about Shalom Bayis, which are found in Eternal Joy vol. 3.

That being said, based on the above, it’s recommended that if and when using such books, at least use those written by a Frum person, who is writing with Frum Hashkafos, who understands what a Yiddishe marriage is about.

P. S.
Since you mentioned specific books, I’ll mention books that fit with the last above mentioned point, though this should not be taken as a Haskama on what’s written there:

  • GPS for a happier marriage, written by Rabbi Aaron Laine,
  • The first year of marriage, written by Rabbi Abraham Twerski M.D.

 

See more here:

Asktherav.com/psychology

 

Sources:

ראה בשולחן ערוך אדה״ז הלכות תלמוד תורה ג, ז:

ולא בדברים בטלים בלבד אלא אפילו בחכמות העולם אסור לעסוק שנאמר ודברת בם שלא תערב עמהם דברים אחרים.

ואפילו מי שלמד כבר כל התורה כולה שמא יאמר למדתי חכמת ישראל אלך ואלמוד חכמת אומות העולם תלמוד לומר ואת חקותי תשמרו ללכת בהם אין לך רשות ליפטר מתוכם ואין צריך לומר תלמיד חכם שחייב לקיים והגית בו יומם ולילה ממש יצא ויבדוק שעה שאינה מן היום ולא מן הלילה ויעסוק בהם.

ומכל מקום באקראי מותר לתלמיד חכם ללמוד בשאר חכמות שיוכל ללמוד מתוכם דברי תורה ויראת שמים ודרך ארץ אבל לא שאר העם.

ובלבד שלא יהיו ספרי מינים שהם ספרי הפלסופים מאומות העולם שהיו מינים וכופרים בהשגחה ובנבואה שאסור לקרות ולעיין בהם כלל אפילו באקראי ואפילו ללמוד מתוכם איזה מוסר ויראת שמים ולכן גם כשדבריהם הובאו בספרי ישראל צריך ליזהר מהם ועליהם אמרו חכמים שהקורא בספרים החיצונים אין לו חלק לעוה”ב ולא עסקו בהם מקצת חכמי דורות שלפנינו אלא כדי להשיב עליהם ולחזק דתינו והשעה היתה צריכה לכך לתשובת המינים מאומות העולם שהיו בדורותיהם מתוכחים עם ישראל מה שאין כן בדורות אלו.

וראה שו״ע אדה״ז שז, ל.

[ולהעיר מהבולט, שבד״כ באג״ק אינו מפנה לכגון דא, והגישה היא תורנית מובהקת, ורק לפעמים נדירות, וכנראה רק במחלת הנפש ברורה, או שבהשתלמות חינוכית מלכתחילה וכדומה. והארכנו במק״א].

 

#14521