Can you make a Bracha on a tree that’s in a flower pot?

 

Yes, unless the pot is made from metal or plastic in which case there is room for stringency.

 

Sources:

הנה, קייל״ן לגבי ערלה, שחייב גם בנוטע בעציץ שאינו נקוב – רמב״ם מע״ש י, ח שה״ה כארץ לאילנות. וכ״פ בשו״ע יו״ד רצד, כו. ולא חלק בין סוגי העציץ וסוגי האילנות – ראה רדב״ז שם. משל״מ בכורים ב, ט שלגבי אילנות לענין ערלה כ״ה בכל העציצים, משא״כ בזרעים. וראה מנחת שלמה ע ד״ה וגם נלע״ד. שם ג, קנח, כ. ועדיין י״ל שזהו לחומרא לענין ערלה, ראה מנח״ש שם, שהרי כמה ראשונים סברי שבשל עץ צ״ל נקוב, וי״א בשל חרס, וי״א שגם נקיבה לא מהני בשל עץ. ומנין לנו להורות כן בספק ברכה לגבי ברכת האילנות. ולהעיר גם מפיה״מ כתובות ג, ה שעציץ היינו של חרס. וראה שו״ת בית דוד טעביל א. אבל פשטות דברי הב״י סוסי׳ רצד בהבנת ד׳ הרמב״ם אינן כן. וכן בפי׳ דעתו בשו״ע צ״ע לומר כן, שה״ז חומרא דאתי לידי קולא, שבשל ערלה פטור מתרו״מ. אבל ראה מנחת שלמה שם עא, ז. ושם כתב בדעת המחבר בשו״ע שמעשרות בעציץ שא״נ הוא רק מדרבנן ואין לחוש לזה. אבל להרבה דעות ה״ז דאורייתא.

וכשענפים יוצאים חוץ לעציץ עדיף טפי – ראה משל״מ ביכורים ב, ט.

ואף אם נאמר שה״ז רק חומרא בדיני ערלה – התם שאני לפי שצ״ל מחובר ותלוי אם יונק מהקרקע או לא או אם מפעפע דרך העציץ, אבל פשוט  שג״ז בגדר עץ ואילן. וקייל״ן שמברך ברהמ״ז על פת שגדל בעציץ שא״נ – ברכות מז, ב. ובפשטות כ״ה גם לגבי המוציא  – ראה רש״ש ברכות לו, ב. תוספת ירושלים רד. וכללא כיילו לן  בירושלמי ברכות רפ״ו שכל שמברך שלש ברכות לאחריו מברך לפניו המוציא (ראה לענין עציץ שא״נ באג״ט דש ח. שד״ח כללים מערכת כ, ק). וכ״ה להדיא לגבי ברכת המוציא לפי׳ הפנ״מ בירושלמי כלאים ספ״ז. וכמה פוסקים כתבו שה״ה לגבי בפה״א שנק׳ גדולו מן הארץ. ואפי׳ להחולקים – הרי לענין ברכת בפה״ע כתבו רוה״פ שמברך. וכן לענין  ד׳ מינים כתבו כמה אחרונים להקל שכשרים למצוה. ולהעיר שלענין שבת אסור לתלוש מעציץ שא״נ, אבל שם נחלקו אי בשל חרס או בשל עץ – שו״ע אדה״ז שלו, יב. והוא מדרבנן, ראה ט״ז שם ז, דלאו היינו רביתי׳ ואינו שייך לנדו״ד. וראה כה״ח שם מח שלגבי אילנות אפי׳ אינו נקוב כנקוב.

ולכאו׳ פשוט שעציץ שאינו נקוב נקרא עץ ואילן אבל לאו דוקא שנקרא ארץ ואדמה. וכן אינו דינו כקרקע לענין פרוזבול – גיטין לז, א. ועד״ז הוא בסוף שו״ת חתן סופר שער האילנות. ולפ״ז שפיר אפשר לברך ברכת האילנות. ולגבי ברכת האילנות עדיף טפי, שגם אם נאמר שאינו בגדר אילן ממש, העיקר שהיא ברכת הראי׳ והשבח על הפרח,  והברכה על ההנאה של אילנות טובים, ואינו תלוי בגדר שם אילן.  ובמכ״ש מזה שיש שנסתפקו אם אפשר לברך על ענף תלוש – ראה א״א מבוטשאטש רכו. וכן הביא משמו בדע״ת בשם דע״ק שמברך אם יש עליהם לבלוב ולא נכמשו. אבל ראה התעוררות תשובה או״ח א, קד. מאור החיים אונגער א, ד. צי״א יב, כ. להורות נתן ה, יא. הגהות דברי ישראל וועלץ על ארחות חיים מספינקא רכו. ונדפס בשו״ת שלו ב – יב, ג. קב חיים כב בסופו. חזו״ע הל׳ פסח ע׳ י. ועוד. וגם להחמירים בענף תלוש, וכן עיקר, פשוט שיש לחלק טובא, שענף דמיא לאילן סרק. וי״ל דגרע מינה, שעתיד להתייבש. ובא״א לשיטתו שנסתפק גם לגבי אילן סרק.

ולמעשה כ״פ בעל שבה״ל בקובץ מבית לוי ג – ניסן תשנ״ו – ע׳ טו. מעשה חמד כהן ב, ט – ע׳ קה. ושם בשם הגרח״ק – שם ע׳ ש. ועיי״ש  ע׳ שטו. דולה ומשקה הל׳ ברכת האילנות ע׳ קנ. פרח מטה אהרן הל׳ ברכת האילנות כ. ברכת יהודה ב, יא. שו״ת ילקוט יוסף בעניני מועדים סוס”ז, שאפשר לברך אפי’ על אילן הנטוע בעציץ שאינו נקוב, עיי”ש. ודלא כישא יוסף ב, נה בשם הגריש״א. וגם לדעתו ה״ז רק לחומרא ולהידור, לחוש להסוברים שפטור מערלה, עייש״ה. וראה וישמע משה פריד ע. מורי׳ תכד ע׳  שיט. והנלפענ״ד כתבנו.

אבל בעציץ ממתכת ופלסטיק יש מקום להחמיר לכתחילה, לפי שי״א שאי״ב דין ערלה – ראה מנחת שלמה שם. חזו״א ערלה ב, יג. שם הלכות ערלה לב. כרם ציון השלם אוצר פרי הילולים א בשם הגרצ״פ. ועכ״זנראה שהמורה להקל אין מזחיחין שהעיקר שאי״ז שייך לגדרי ערלה ושם אילן עליו.

 

 

#14335