Must/Should One Pay His Mashpia?

 

Question:

Hi,

I just heard that there is a perspective that people should pay their Mashpia for the time that they spend talking with them.

Is this true in halacha or it’s just someone’s perspective?

I feel that my Mashpia would laugh if I said I’m going to pay her, and besides- what if the need for payment would create a deterrent for calling? What about all the back payment from previous years? Or if I switched Mashpia’s already? How would I know how much to pay? Would it be allowed to come from Ma’aser?

I don’t feel like halacha would say I need to pay, it’s too open-ended. Maybe it’s a noble thing to do, but I need to know what it actually is according to halacha.

Thank you very much!

 

Answer:

Halachically speaking, the Mashpia may choose to request payment for sessions and it’s within their halachic rights. On the other hand, one does not have to pay their Mashpia for their time if they don’t request it and it isn’t taken for granted. Nonetheless, it may be a appropriate thing to do, depending on if one can afford it, the financial needs of the Mashpia, and how much time the Mashpia dedicates to this etc.

 

Sources:

כבר האריכו במפרשי המשנה אבות א, ו בשינוי הל׳ עשה לך רב וקנה לך חבר. ובכ״מ, שברב לא נז׳ ״קנה״, דקייל״ן מה אני בחנם אף אתם. אבל בדברים שמותר לקבל שכר – משום שכר שימור, שכר בטלה וכו׳ – ודאי לית לן בה. וראה תויו״ט שם. ובנדו״ד, לא גרע מחבר שעז״א ״קנה לך״. ולכאו׳ הטעם שבחבר הותר, לפי שאפשר לו לעשות בעצמו – ראה כעי״ז מערכי לב א – ל, א. או״י שכיון שע״י שניהם מתקיים הלימוד והחברות אין כאן חשש. ובפשיטות י״ל, שהוא כשכר רופא שנוטל שכר טירחא ובטלה ולא מצד מצוה, שהרי והשבותו לו גם לאבידת גופו צ״ל בחנם. וה״נ בעניננו.

וגם מצד התלמיד – עליו לשלם כשאינו מוצא בחנם, ראה בכורות כט, א. פירש״י משלי ג, ו. שם כג, כג. רמב״ם ת״ת א, ז.  וראה פי׳ הגר״א משלי ד, ה. וראה יפ״ל ג יו״ד רמו, טו. וצ״ע עפ״ז במש״כ במפרשי המשנה שמה״ט אמרו ״עשה״ שעל הרב ללמד בחנם – דהא הכא מיירי מצד התלמיד. ובפי׳ רבינו ידעי׳ הפניני אבות שם, שלא חייבו אותו שישכור הרב בכסף מלא משא״כ החבר שיתן מלא ביתו כסף וזהב.

[ולהעיר, שמצינו לפעמים שנז׳ הלשון ״קנה לך רב״. וראה גם שיחת ש״פ בהר תשל״ג ע״פ פירש״י משלי שם.

וראה במענה כ״ק אד״ש – נמצא לאחרונה ונדפס בשוה״ג בתורת מנחם שם – דהתם קאי על פיזור מעות לחפש רב ולא על גוף הלימוד].

ובכלל, ״אסיא דמגן מגן שויא״.

וכמובן, בנוסף לכ״ז, הרי מצוה גדולה להחזיק ת״ח. ובכלל, על כל קהילה לסדר משפיע כללי ולשלם הוצאותיו, כמנהג חסידים מן קדמת דנא, וידועות ריבוי ההוראות עד״ז.

לאידך, במקבל פרס מיחידים ישא פניו להם ולא יוכיחם. ועוד, שיש לחוש שאין כוונתו לש״ש רק להרבות ממון לעצמו – ראה גם מקוה ישראל פרוסטיץ אבות שם. ויש לשקול הדברים במאזני השכל, לכלכל הדבר במשפט.

 

 

#13445