I did not say Kiddush Levana yet. Is it permitted to do so tonight (on Yom Tov)?

 

Lechatchila, one should not do Kiddush Levana on Shabbos or Yom Tov unless it is the final opportunity.

 

Sources:

רמ״א תכו, ב. מג״א שם ז. ושם דשבת חמיר טפי. (ואולי הוא משום תחומין, שי״א שאינו נוהג ביו״ט – ראה מט״א תרכה באלף למטה ו. ועי״ל גם משום בקשת צרכיו, דקיל ביו״ט טפי. וכן הוא להטעם שמא יטה ולהטעם משום הוצאה. אלא שב׳ טעמים האחרונים הם טעמים מחודשים באחרונים. ולא נראה שנתכוון להם. גם צ״ע דלהטעם משום אין מערבין שמחה בשמחה – איפכא הוא, דשבת עדיפא. וכ״כ בתשו׳ הר״ד אופנהיים בשו״ת שבות יעקב ג, לא, להקשות על טעם זה דלישתרי בשבת. ובשו״ת שו״מ קמא ג, קנא, שטעם זה צודק יותר, ולכן יש להקל יותר בליל שבת. אבל בשו״ת הב״ח פ, הביאו בשבו״י שם, שאין טעמו של דבר כאשר בדו מלבם דאין מערבין שמחה בשמחה).

ובעיקר טעם המנהג, כתבו בראשונים – משום קבלת שכינה חוץ לתחום ויש תחומין למעלה מעשרה. ועוד טעמים הרבה נאמרו בדבר. ובמג״א שם, ״שיש הרבה טעמים ע״פ הסוד״. ועוד טעמים בדבר: משום תחינה ובקשת צרכיו (הברכה או הבקשות), מחמת שאין מערבין שמחה בשמחה, ובאו״א קצת – שקידוש לבנה צריך לעורר שמחה ואינו ניכר כבוד הלבנה כשבלא״ה יש שמחה, דלאו אורח ארעא להקביל פני שכינה בשעת הזיווג, משום חשש הוצאה, משום ריקודין, מחשש שמא יטה, שאין לקלל בפסוק תפול עליהם בשבת, שבלא״ה נהנה מהנר וחסר בהנאה מאור הלבנה, דדומה לקידושין שאין מקדשין בשבת. ועוד. וראה הנסמן בס׳ חמה ולבנה כהן ז, טז.

וכתב בערוה״ש תכו, י: הטעמים שנאמרו בזה בדרך ההלכה אינם מתקבלים על הלב והאמת הוא דע״פ דין אין שום חשש בזה ורק יש טעמים כמוסים ע״פ הקבלה. וכ״כ בתפא״י מו״ק א, א בבועז, לאחרי שהקשה על שאר הטעמים: ובאמת יש טעם אחר בדרך הנעלם. וראה גם בשד״ח אס״ד מערכת ברכות ב, ח.

כשהוא זמן האחרון – ראה שו״ת הב״ח פ, ״כיון שאינו אלא קפידא בעלמא וזריזות יתירה לכתחילה היכא דאפשר לברך אח״כ״. וכ״ה בב״ח תכו, הו״ד במג״א שם. משנ״ב שם יב. ועוד.

והנה בשבו״י שם פסק שאם מוצ״ש הוא יום ט״ו מעת המולד אין לקדש בליל שבת, שאפשר לסמוך על הטור. ובאמת, כ״ה גם דעת השו״ע (למג״א יב. ועוד. אלא שלהמחבר הוא מיום המולד ולא מעת המולד – ראה פמ״ג בא״א שם. גם י״א דהרמ״א לפרושי קאתי ושגם השו״ע ס״ל כוותי׳). ועוד, שבשו״ת עצי ברושים סג כתב גם בדעת מהרי״ל – ורמ״א – שהוא רק לכתחילה. וכ״כ בערוה״ש תכו, יא ובנוצר חסד אבות ד, ה. (ולהעיר ממהר״ז בינגא הל׳ ר״ח לט שהבין בדעת רבו מהרי״ל שאין מונין מעל״ע מהמולד, שאם המולד ביום מתחיל המנין מלילה שלאחריו. וראה בארוכה קובץ בית אהרן וישראל גל׳ קעט ע׳ קלו הע׳ 8. וש״נ. וראה משנ״ב בבה״ל ד״ה ולא יום ט״ז בדא״פ. תשו׳ הר״צ אורינשטיין בישועו״י תכו. ועוד). אבל בפמ״ג שם כתב שלדינא אנו אין לנו אלא דברי הרמ״א לחוד כמהרי״ל. וראה שו״ת ספר יהושע יד  ד״ה ועתה אראה.

ובשו״ת בעי חיי להכנה״ג או״ח יג, יתירה מזו: ״פשיטא לי דאין לקדש בשבת דכבר יכול לקדש בליל מוצ״ש שהוא ט״ז למולד״. ולאידך, כתב שם, שכששבת הוא ליל ט״ז מוטב שלא יקדש אז וימתין עד מוצ״ש לקדש ללא שו״מ, מאחר שלרובא דרבוותא אין לקדש בליל ט״ז, ונמצא שתים רעות עשה לקדש בליל ט״ז ולקדש בליל שבת. וחלק זה הובא גם בבאה״ט תכו, ה. וצ״ע, דסיפא לאו רישא, שאם לרובא דרבוותא אין לקדש בליל ט״ז, מדוע ברישא ימתין עד מוצ״ש. ועוד, שהרי נכנס לבית הספק בחשש ברכה לבטלה, משא״כ בקידוש לבנה בליל שבת דלכו״ע מהני בדיעבד. (ולהעיר גם ממש״כ בשכנה״ג תכו בהגה״ט ג בשם הב״ח שיש לקדש בליל א׳ של סוכות, והוסיף עלה דמילתא דמסתברא הוא. והרי בב״ח התם כתב דלא אפשר לקדשה בלילה שלאחריו. אמנם, איכא למימר דהתם שאני שעיקר טעמו, לפי שאם נמתין עד יום א׳ דחוה״מ כבר עבר זמנה, כמ״ש בשכנה״ג בשמו. וממילא הדבר עולה בקנה אחד עם מש״כ בשו״ת בעי חיי. וכ״כ בשכנה״ג שם בהגה״ט ב, שמצא דעות שאפשר לקדש גם בט״ז. וכ״ה בחידושיו חמרא וחיי סנהדרין מא, ב. וראה גם פני מבין נאבארו סנהדרין מא, ב – ט, א – משה״ק בדעת כנה״ג. וראה מזה גם בשו״ת אוהב משפט או״ח טז בדברי המגי׳. וכה״ק במשמרת שלום קוידנוב לא, ט. המאסף בשיורי ברכה המלוקט תכו).

ובברכ״י שם ז, העתיק מהכנה״ג באו״א, וכדבריו – כ״ה במפתחות לשו״ת בעי חיי (וכבר נתקשו בזה בכ״מ – ראה זכור לאברהם ג אות ב סק״ו. אהב משפט שם. שו״ת שמחת כהן ג, ז. שם ח בזכרי כהונה ב מערכת ב, יב. יבי״א ו, לח, א. מגיד תשובה סעדון ה, כא. ועוד. ויש מי שנדחק לפרש דקאי רק על יו״ט ולא על שבת, ומיירי בחו״ל שעושין יוט״ש, ולא תועיל הדחי׳ ליום מחר). ונראה דס״ל בדעתו שחזר בו בסו״ד, ולדידי׳ – כשיום ט״ו חל בליל שבת יקדש אז ולא ימתין לקדש במו״ש (ודלא כמ״ש בתחילת דבריו). וכשיום ט״ז חל בחול – מקדש אז (מאחר שכבר עבר יום ט״ו), וכשחל בשבת – לא יקדש וימתין עד מוצ״ש ויקדש ללא שו״מ. ובשד״ח אס״ד ברכות ב, ח הביא דברי שו״ת שו״מ שם והסכים לקדש בליל ט״ז שחל בשבת. ולמעשה, נראה יותר לדינא לקדש בליל שבת אם במוצ״ש יעבור אפילו הזמן שברמ״א, חצי כ״ט י״ב תשצ״ג, כפשטות הרמ״א ורוה״פ. וראה ספר יהושע שם.

וברשימת הגר״י לנדא – נדפס בכפ״ח גל׳ 986. התקשרות גל׳ תשלה. שם גל׳ תשמז. קובץ העו״ב גל׳ תתקעו. גליון האלף – שכן נהגו בליבאוויטש לקדש בליל שבת כשזמנה עוברת, וכן הורה הרה״ק מהרי״נ מניעזין נ״ע.

אמנם, שם נראה שכ״ק אדמו״ר מהרש״ב נ״ע לא ניחא לי׳ כ״כ בזה. (ומשמע משם קצת כעין סברת הכנה״ג). אבל קשה לדייק מזה למעשה – מרשימה פרטית – נגד כל האחרונים. ובפרט שברור שנפלו ברשימה טעויות – ראה בקובצים הנ״ל. ובמיוחד – שאם יחכה עד מוצאי יו״ט יעבור הזמן לכל הדעות. והרי למעשה לא נתיר לו לקדש בליל י״ז נגד כל הפוסקים, למרות הנראה מרשימה הנ״ל שאפשר, מחמת ספק ברכות. ובכל אופן, לא שמענו הוראה לרבים כן. ואין להסיק מרשימה פרטית ע״ד הנהגת ונחלת הכלל.

ונוסף לטעויות שנז׳ שם, הרי נכתב שם בריש הרשימה שליל ש״ק בשנת עטר״ת הי׳ י״ח שבט. וזה אינו.

וראה גם אצלנו:

Till when can Kiddush Levana be said? Can one rely on the lenient Poskim to say in second half of month?

ומפי השמועה בהנהגת כ״ק אדמו״ר שקידש הלבנה בליל א׳ דחגה״ס תשל״ח ליד ביתו. שוב שמעתי מפקפקים שיצא עם סידור אבל לא קידש הלבנה, ומ״מ, מוכח מזה שאפשר עכ״פ לעשות כן בדאא״פ. ואף שאין אתנו יודע עד מה בסוד קדושים, מ״מ הרשות נתונה לומר בדא״פ, שאולי באמת ההנהגה שלא לקדש בליל שויו״ט גם בסוף הזמן היא רק להבאים בסוד ה׳, שהרי עיקר הטעם ע״ד הסוד. ולכן כלפי חוץ לא שינה מההוראה המסורה לרבים – וממה שהורו גם הרבנים בשעתו – לקדש גם בליל שויו״ט. ואם שגיתי ה׳ יכפר בעדי.

אמירת הפסוקים – בערוה״ש תכו, יג: אך זה פשוט דאם מקדשין בשבת לא יאמרו רק הברכה בלבד ולא התפילות והפסוקים דזהו ודאי שיש לקצר בכל האפשר ואין מעכב רק הברכה. אבל מדברי הפוסקים שכתבו בטעמא דמילתא דאין לקדש מחמת התחינות, ובכמה מהם מפורש דלא קאי על הברכה אלא על שאר הבקשות מוכח שבמקדש בשבת כשזמנה עוברת אומרם. וכ״ה בתשו׳ הר״ד אופנהיים שבשבות יעקב שם. תשו׳ תלמיד השבו״י שם. ועוד.

להקדים לפני קבלת שבת – מט״א תרכה, ה. וראה אלף למטה שם.  אבל בשו״ת שבות יעקב שם להכריז בבתי כנסיות אחר תפלת ערבית של שבת. ואולי קאי באופן שתתבטל המצוה בל״ז.

לקדש מתוך הגמרא בשבת – כ״ה בשו״ת אול״צ ג, ד, ה. הערות הגריש״א ברכות נט, ב. וכבר כ״כ בנוצר חסד אבות ד, ה. (אבל יל״פ בדוחק בכוונתו דלא קאי על שלפניו כלל, ומיירי מגוף הענין לקדש בליל שויו״ט. כן ראיתי למי שכתב באו״א, דקאי בהמשך למש״כ לעיל מינה שכשמברך בדרך שבח ליכא משום לא תשא, רק משום ברכה שא״צ, ועלה קאמר שבשויו״ט ראוי הדבר לקדש בליל ט״ז אחרי שמותר לברך ברכה שא״צ להשלים מנין ק׳ ברכות). וצ״ע אם הוא מחמת דבכה״ג לא מינכרא כ״כ, דלא ניחא למרייהו לומר, שבאמת חשו לספק ברכות בכגון דא, שאין לזה יסוד. אבל להעיר שלא מצינו כן בשום מקום. גם מעשה רב בליל א׳ דסוכות הנ״ל שהביא סידור.

ריקודים באמירת כשם שאני רוקד – ראה שו״ת התעוררות תשובה א, ר שלא לדלג. אבל שאר הפוסקים לא הביאו כן. וכ״נ ממשנ״ב בשעה״צ, שחשש שיבוא לידי ריקודין בכלל, ולא מחמת הדילוג.

Till when can Kiddush Levana be said? Can one rely on the lenient Poskim to say in second half of month?

 

 

#1299