Spices without a Hechsher & Tevilah for spice containers

 

Question:

We received a gift that is a spice rack with about 20 different Glass bottles of spices; There’s no hechsher on the bottles, just the name of the spice. Also, do these bottles/containers need to be toiveled in a mikvah? If yes, can we wait till we finish the bottle before toiveling it?

 

Answer:

Many spices require a hechsher due to the manufacturing process.

The following spices are fine without a kosher supervision if nothing is added to them.

• Allspice
• Basil
• Bay Leaves
• Black pepper
• Cardamom
• Cilantro
• Coriander
• Fennel Seed
• Marjoram
• Oregano

The bottles require Tevila (without a Bracha) after they are finished from the original contents.

 

Sources:

נחלקו האחרונים בכלי אחסון ואכ”מ. ולמעשה ההכרעה להטבילם בלא בברכה.

והנה כמה אחרוני זמנינו יצאו לחלק שזהו רק בכלים גדולים, אבל הקטנים שמביאים אותם לשולחן לכו”ע טעונים טבילה בברכה. ועד”ז הוא בערוה”ש קכ, לט. וראה גם קובץ אור תורה שווארץ למח״ס גבעת פנחס סי׳ קטז ע- לד, א.

אמנם הא בורכא, שבמקור הדברים בשו״ת בית יהודה עייאש יו”ד נב בסו״ד מפורש לשלול החילוק בין גדולים לקטנים.

ויש שר״ל שכשמערין מהכלי ישר לתוך הכוס ה”ז דומה למשפך וברזא שהביא בבית יהודה שם בטעם שטעונים טבילה. ולפענ”ד ל”ד, שבדבריו מפורש “דשאני התם דשייך שימושם בשעת שתי’ כדי להמשיך היין על ידם ומוכרחים הם והו”ל כבישול על האש שזהו תיקון של הכשר השתי'”, הרי לנו שעיקר היסוד מחמת דאא״פ בלא״ה והוא כלי הכשר ותיקון להאכילה – ראה גם אצלנו 14636 – משא”כ בכלי אחסון, ואפילו בקטנים הנמצאים על השלחן. ואף גם זאת, דהתם משמשים רק לכך, אבל בנדו״ד משמש גם לאחפיחסון עד שעת האוכל, וזהו רוב תשמישו. והכי דייק נמי בלישני׳ שכתב שם ״כיון דאין משתמשים בהם לשתות מהן ממש כמו כוסות״, והוספת תיבת ״ממש״ מורה קצת שרק בכה״ג ממש ששותה ישר מהן טעון טבילה. ועדיין צריך ישוב, כיון שיש מקום בראש לחלק. ומה גם שעיקר הפטור בכלים העשויים לקיים לא ברירא כולי האי. וכבר הקשו דמפורש להדיא בש״ס עז, עה, ב שקיתוניות וצלוחיות צריכים טבילה. וקיתון היינו מה שמוזג ממנו לכוס כדמוכח בכ״מ. ואולי מקום לחחק בין קיתון שעשוי רק בשהיל שעת הסעודה, משא״כ  בצלוחיות שבשו״ת בית יהודה שמשמש גם לפנ״ז לקיום. ועכ״פ מספק הדעת נוטה שיש להטביל בלא ברכה. וראה בשו״ת משפטים ישרים בירוטגו קד, שהעיד שהמנהג שלא להטבילם. אלא שתמה על המנהג.

וכן עולה גם מדברי היד אפרים קכ, א, שהעתיק דברי הבית יהודה כנ״ל. אבל ראה שם בסו״ד. וכן גם קש”ע לז, ח, עיי”ש להדיא דקאי באופן שמחזיקים בהן המשקאות לערות מהם לתוך הכוסות. וראה במסגה”ש שם ו. וראה גם שו״ת שלמת חיים יו”ד שז. ופשטות וסתימת דבריהם דקאי גם אם מביאים אותם לשלחן האכילה. והרי גם בימיהם השתמשו בכלים העשויים לקיום על השולחן בשעת האכילה. ולא אישתמיט לחד מינייהו לחלק כן.  וכ״נ שתפס בשו״ת צי״א ח, כו כעי״ש לענין צלוחית קפה.

וגם הגרשז”א בשש”כ ט, הערה מג שכתב לחלק כן – כ״כ רק בדא”פ.

וחזי לאצטרופי סברת האג״מ יו”ד ג, כד בנוגע אחסון מאכלים יבשים שאינם זקוקים לכלי (אף שהו”ע ס”ל להחמיר ובברכה כשמגישים לשלחן).

ועוד איכא בגווא דעת הסוברים שא”ר לאכילה כשהוא (רק בתערובות) פטור מטבילה – ראה דרכ”ת קכ, ס. ודמיא קצת לסכין של שחיטה, אף שבשר נאכל כמו שהוא חי ומברכים עליו. ועדיף מינה דאיכא נמי טעמא דכלי איחסון. ולהעיר ששחיטת תבלין ביו”ט הוא בגדר מכשירי או”נ ולא מלאכת או”נ ממש.

ועצ”ע מרחיים של פלפלין. ודוחק לומר דקאי בפלפלין הנאכלים כמו שהן, כפלפלי רטיבתא שבש״ס. אמנם שאני התם שהוא לתקן המאכל, וכמו משפך שהובא בבית יהודה שם, עיי”ש בארוכה. וראה שו״ת טוטו״ד מהדו״ג, כב, דשאני ריחייים קפה, לפי שבטל לגבי המים, משא״כ פלפלין דעבידא לטעמי׳.

ולהעיר שבמציאות הרבה מהתבלינים אינם מובאים לשלחן בד”כ, ומשמשים רק להכנת התבשיל. ויש מהם שא”ר לאכילה רק ע”י בישול – ראה טוטו״ד שם.

 

 

#12924