האם המקבל משלוח מנות צריך לידע מי הוא השולח?

 

שאלה:

אחד שלח משלוח מנות לחבירו משלוח מנות שקיבל מאדם אחר, והיה השם של האחר עוד על המשלוח מנות ושכח להסירו, וכשבא ליתנו לחבירו לא היה בבית והניחו על פתח ביתו, וכשחזר הלה לביתו מצא המשלוח מנות עם הפתק של השם של האדם האחר שאינו חבירו, ולא ידע בכלל שחבירו שלח לו משלו”מ, האם יצא ידי חובת משלוח מנות?

 

תשובה:

נכון שיחזור וישלח לצאת לכולי עלמא.

 

מקורות:

תלוי בהטעמים למשלוח מנות: ראה בשו״ת תה״ד סי׳ קי״א כתוב שהטעם הוא כי יש אנשים עניים ומחוסרי כל צנועים בהליכותיהם, אשר יבושו לפשוט ידם לקבל צדקה, ואין להם כדי לקיים מצות סעודת פורים כהוגן, לכן תקנו לשלוח לכל אחד ואחד, וא״כ כששולח הוי בדרך כבוד. ובספר מנות הלוי על מגילת אסתר ורבינו יהודה הלוי בפיוט מי כמוך לפורים כתוב שהוא כדי להרבות אהבה ואחוה שלום וריעות. ובשו״ת כתב סופר או״ח קמא, ב, ומר ברי׳ בהתעוררות תשובה ג, תצח, שלא יצא באינו יודע מי שלחו, כיון שאינו מרבה ריעות בכה״ג. וכ״ה בשו״ת נחלת בנימין קלז. וראה גם ערוה״ש תרצו, טז.

אבל מצינו שחקרוה שרים באופן שמהמקבל ישן או שיכור אם יצא – ראה שד״ח פורים יז. ולכאו׳ בלא״ה הרי אינו יודע מי המשלח. ואולי חדא מתרתי נקטו, וה״ה ביודע שקיבל ואינו יודע ממי קיבל.

וגם בנדון זה המשלח לא פעל הכוונה שירבה הנשלח ריעות אתו עמו.

ולהעיר מגליוני הש״ס שבת י, א אפי׳ במתל״א. אמנם, בר״ד מיחידות ח׳ אייר תשכ״ו, נדפס בתשורה ביסטריצקי כ״ו אדר שני תשס״ג,  מצינו להיפך, שכמו שבמתל״א מועיל מתן בסתר ואדרבה עדיף הה״נ במשלו״מ. ושם שג״ז רעות ששולח למי שאוהב. ואיני יודע אם נאמרו הדברים למעשה, או בתור סברא.

 

 

#12863