« go back

שמעתי שיש בעיה בכלים חדשים שלפעמים מערבים שומן לא כשר ולכל צריך הגעלה. האם זה נכון? ואם כן איזה סוגי כלים צריך הגעלה? או שהכל ואילו סכו”ם

יש החוששים שמורחים כלי מתכת וטפלון בשומן מן החי בשעת היצור ודורשים להגעיל. למעשה, מן הדין אין צורך כלל להגעיל, והוא חומרא בעלמא. ויתכן שגם אינו בגדר מדת חסידות.

 

Sources:

ד״ז תלוי במציאות. ובזמננו כמעט ואין משתמשים בשומן מן החי. וגם נתברר שהשומן הוא בדרגת חמיצות גבוהה ביותר.

ויש כמה צדדי היתר: אף שכנראה רוב הכלים מוברקים בשומן, עדיין ספק אם הוברק, וספק אם השתמשו בשומן מן החי; ההברקה היא משהו בעלמא ללא ממשות ואינו שייך שיבוא לנתינת טעם; פגום מתחילתו ונפסל מאכילת כלב; וגם נפגם במשך הזמן; בטל בששים בשאר החומר (ע״פ הבירור); כלי שדרכו להשתמש בשפע ואב״י; ל״ש גזירה אטו ב״י דלא שכיח כלל לקנות כשהוא ב״י; ההברקה מבחוץ בלבד כנגד הרוטב; י״א שיתכן שהאיסור נשרף ע״י החום; סברא להיפך שהחום הוא לשעה קלה בלבד ושמא דינו ככ״ש. [וראה אצלנו בשאלה כעי״ז בנוגע לכוסות קלקר שהסברות דומות בכמה פרטים – במ״מ להלכה יומית אות תנח].

וראה בכהנ״ל שו״ת הר צבי יו״ד קי. שרידי אש ב, לה (ומתו״ד נראה שחשב שהמדובר בממשות בעין). מנח״י ד, קיב. יבי״א ו יו״ד י. צי״א יב,  נה. ישועת משה ג, מג ואילך. תשוה״נ א, תמב (וראה גם מש״כ בספרו מוע״ז ד, רפב, ובארחות הבית י, ז). רבבות אפרים ב, קעב. שם ו, רבי. משנ״ה ז, קיב. שם י, צח. קנין תורה ד, צב, ה (ומש״כ – הוא היפך המציאות הידוע לנו היום). שלחן הלוי א, כד, כ. אבני ישפה ב, נח. אהלי ישורון א, ד הערה כג. קובץ מבית לוי א ע׳ לב. יד ע׳ יט. קובץ מורי׳ ניסן תש״נ. שם אייר תנש״א. שערי הלכה אפרתי ט. קובץ דרכי הוראה ז, ה.

 


Add Comment

Your Email address will not be published