« go back

האם אפשר להתחיל להתפלל מעריב מיד אחרי השקיעה ולקרוא קריאת שמע שוב פעם אחרי צאת הכוכבים?

 

המנהג המקובל בליובאוויטש הוא להתפלל ערבית בלילה ולא מבעוד יום, ואפילו אם יצטרך להתפלל ביחיד.

במקום שהמנין מורכב ממקורבים וכדומה, ואי אפשר להתפלל במנין בלילה, יש מקום להקל שהמנין יתפלל מנחה ומעריב אחרי פלג המנחה (למרות השקו״ט ע״פ דין, כמבואר בטעמים ומקורות), וכמובן שחסידי חב”ד שבמנין יתפללו מעריב בזמנה ביחיד, אלא אם כן צריכים להתפלל כש”ץ.

 

 

טעמים ומקורות:

עיין שו״ע אדה״ז סימן רסז ס”א שאין להתפלל מנחה אחרי הפלג ומעריב קודם צאת.

וכן במשנ”ב הגם שהביא חולקים כתב שאין להקל רק אם יתפללו מעריב אחרי השקיעה, עיין באה”ל שם.

ובסי’ רל”ג כתב הרמ״א להקל בזה בשעת הדחק. והמ״א סק״ז הגביל היתר זה רק בציבור ולא ביחיד, וכן באדה״ז סימן צ ס”י. והגם שאין הוכחה משם שהיקיל לעשות תרתי דסתרי באותו יום בציבור, הרי מקורו ממ”א שם. וד”ל. וכן הסכים המשנ”ב סקי״א [וסותר את עצמו  מס’ רסז. וצ”ע למה החמיר יותר בע”ש, ובפרט שבע”ש יש סברא להקל יותר, מחמת הקדמת אברים וחלבים של ערב שבת, ראה מג״א רסז. ועוד, שיש תוספת שבת לאיסור מלאכות וכבר עשהו ללילה – עיין שו”ת קנין תורה ח”ד ס’ כז, משנה הלכות ח”ו ס’ נו].

לגבי הנהוג אצל חסידים – ראה שו”ת אדה”ז סימן ז. ועיין בבדי השולחן סימן עז ס”ק טו, שבליובאוויטש נהגו שלא להקדים גם בליל שבת, וראה בהערות בסוף ח”ה שם. ובכה”ח סק”ג שע״פ הקבלה יש להקפיד לא להתפלל מבעוד יום, וכן בספר שליחות כהלכתה מובא שהרבי לא נתן להקדים תפילת ערבית לכבוד כמה גבירים ממחנה ישראל, ואינו תח”י כעת. ועיין בספר פינת ההלכה (מהכולל במלבורן) שהאריך בזה, ואינו תח”י כעת. ועיין רסז ס”ד וקונ”א סק״א. ורצג קונ״א שם, ועיין איך ישבו בכה”ח רסז סק״ז. וצ”ע. ומפורש בצ”צ ריש מס’ ברכות להתפלל ביחידות אם רגיל להתפלל בזמנה.