לאחד מהמקורבים שלנו נולדו בן ובת תאומים, הם רוצים לקיים מנהג ישראל לעשות סעודת הודאה/קידוש לכבוד הבת, האם יכולים לצאת ידי חובה בסעודת הברית בתור סעודת הודאה על הבת או צריכים אירוע נפרד?

 

יש לעשות קידוש או סעודה בנפרד, או לפחות כשאי אפשר או כשיש צורך – לייחד משהו מיוחד (תבשיל מיוחד, אורח מיוחד וכו׳) בסעודת הברית עבור – ולזכות – הבת.

 

טעמים ומקורות:

כמה טעמים נאמרו בנוגע לקידוש ללידת הבת,

1) כדי להודות לה’ על בריאות הולד והיולדת לאחרי הלידה, בבחי׳ ״ישוע הבת״, ע”ד ישוע הבן.

2)  כדי להודות לה’ על גוף הענין שזיכהו בבת

3) כדי לתת הזדמנות למכיריהם לברך ברכת מזל טוב וליתן איחולים עבור הבת.

ולפי כל הטעמים, יש לדאוג לייחד משהו מיוחד כדי להודות לה’ או כדי שיוכלו לברכם, משא״כ אם יעשה רק הסעודה של הברית אין הודאה מיוחדת על הבת רק על הבן. ואם אינו מוסיף משהו עבורה (וע״ד בפנים חדשות שמרבים בשבילו) חסר העיקר, שאינו מראה שמודה להשם ית׳ על הטובה.

בכללות הענין: ראה טעמי המנהגים ע׳ 397. משמרת שלום כ, יב. שו״ת מנחת יצחק ח”ד סי׳ קז. ו כבר העירו מרבינו גרשום ב״ב מא, א בעצם הענין. וכן בפי׳ רבינו אליקים שם. וכן הביאו שכתב עד״ז במגדל עוז ליעב״ץ. דרישה יו״ד שס, ב.

כן הביאו מתוה״א שער ענין הוצאה ד״ה בפרק, בשם מכילתא אחריתי דאבל, והועתק גם בשערי שמחה לרי״ץ גיאות הל׳ אבל: שבוע הבן ושבוע הבת – הבן קודם. וראה יצחק ירנן שם, שיתכן דהיינו קריאת שם בבית היולדת בשבת שהי׳ נהוג אז.

ובמק״א כתבנו עפ״ז בנוגע להמנהג לעשות בשבת, ששבוע הבן – היינו לפי שו״ת תרוה״ד רסט, שלום זכר שעושים בליל שבת לפי שהכל מצויים בבתיהם. אבל י״מ באו״א בשבוע הבן או ישוע הבן. וגם בטעם שלום זכר – נאמרו טעמים אחרים.

אבל להעיר שבאג״ק כג ע׳ שפ, נמצא הטעם בישוב קושיית דגו״מ יו״ד קעט, שאין עושים שלום זכר לנקיבה שאין השמחה שלימה.

ולהעיר מלקו״ד ע׳ 450. ולכאורה ״מזל טוב״ דשם, הוא שם למסיבה להולדת נקיבה. ויש מקשרים עם שבת שהיולדת הולכת לביהכ״נ. והעירו משאילת יעבץ ב, קפ.

וראה דיון אי מזונותיו קצובים להוצאת הקידוש, כיון שאצ״ל בשבת דוקא – אגרתא דחדוותא ע׳ רא.