What should one be careful about when spending Shabbos at a hotel?

 

Spending Shabbos at a Hotel 

Due to the widespread use of technology, there are quite a number of issues that have to be addressed prior to spending Shabbos at a hotel.

Doors: All the doors we go through have to be manual, not electronic; if we must use an electronic door, we should wait until a non-Jew walks through the door, and then walk through together with them. If the door to our hotel room is equipped with an electronic key, we may not open the door, nor may we handle the keys, as they’re considered to be Muktzah. However, it is permissible to ask a non-Jew, perhaps a member of the staff, to unlock the door for us.

Sensors: Some doors to hotel rooms are equipped with sensors, and each time we walk through the door, a light is activated, as well as possibly the air conditioning; even the flushometer in the bathroom might be activated by a sensor. In some hotels, opening the door to the balcony might affect the air conditioning in a direct manner. Therefore, we must neutralize all of these sensors before Shabbos.

Refrigerator: The refrigerator in the room will light up every time its door is opened unless the light is disabled; sometimes the refrigerator also has a lighted display that needs to be deactivated; taking items stocked by the hotel out of the refrigerator causes the computer to track which items were removed. All of these matters should be addressed before Shabbos in order to avoid Shailos (Halachic issues).

Security Cameras: Walking past security cameras is permitted if there is no alternative.

Carrying: Many are lenient to carry inside the hotel on Shabbos, even in areas where there is no Eruv. One may only carry outdoors in areas that are fully enclosed. If it is a non-Jewish hotel, and there are other Jews residing at the hotel, there is room to be stringent not to carry unless a Sechiras Reshus and/or Eruv Chatzeiros (without a Brachah) has been arranged. Nonetheless, there is strong support for the lenient position.

 

Sources:

כ״ז דברים פשוטים הם. וא״צ לפנים.

ובההיתר באמירה לנכרי לפתוח בכרטיס מגנטי, דנו מכמה טעמים. והעיקר, מכיון שיכול הגוי לעשות באופן המותר במפתחות רגילות (בכ״מ).

וכן משום שבות דשבות – ראה בהנסמן בהלכה ברורה יוסף סש״ז סל״ט. אבל להעיר מכת״י שבקובץ תפארת יהודה קלמן ע׳ 142. (וכ״ז מצד סגירת מעגל החשמלי המפעיל מנגנון פתיחת הדלת. אבל דליקת הנורה, גם את״ל שהוא איסור תורה, מותר מדין פס״ר באמירה לנכרי. וראיתי למי שר”ל שגם סגירת מעגל החשמלי היא פס״ר, לפי שהכוונה לפתיחת הדלת. ודבריו צ״ע).

[ויל״ע אם מקום להתיר ברמיזה שלא בדרך ציווי, כבעושה לדעת עצמו להשלים פעולתו (שו״ע אדה״ז סש״ז ס״ז), בדבר שאין גוף הישראל נהנה ממלאכת הנכרי ולא נעשית בשבילו (כבקריאת אגרת חתומה עיי״ש סכ״ו). וגם בהנאת פתיחת הדלת, ה״ז רק כמבריח ארי.

ול״ד לפירות טמונים שבבור (במג״א סתקי״ח סקי״ד) ושבבית (שו״ע אדה״ז שם סכ״ב. וכתב להוכיח משם בזכרון יוסף אות עו. ודלא כסברת המנחת שלמה בס׳ מאור השבת ח״א מכ׳ ה. וראה בארוכה קובץ עץ חיים תשרי תשע״ט ונדפס שוב באוצר תשובות לשאלות המצויות ח״ב סי״א) – דמוכח שגם הסרת המונע בכלל הנאה  – דמיירי בעושה לצורך הישראל, ולא לצורך עצמו להשלים פעולתו. ומה״ט, בקבלן וקצץ (שעושה לצורך עצמו) אינו אסור ליהנות כ״א מטעם שגוף הישראל נהנה – אדה״ז סרע״ו ס״א.  (ולפ״ד אדה״ז שם, ה״ט להחילוק בין נר שאסור אפי׳ בקבלן וקצץ, לכלי הנגמר ע״י נכרי בשבת, שיש מתירים ליהנות בשבת, וכשצריך לכך יש להקל (בסרנ״ב סי״א) – שבכלי עשאה הנכרי ״לטובת עצמו להשלים פעולתו ולקבל שכרו ולא נתכוון בשביל שיהנה ממנו הישראל בשבת עצמה שאף אם לא יהנה ממנו בשבת עצמה לא ימנע הנכרי מעשות מלאכתו בשבת״ (סרנ״ב שם. וראה בארוכה בהנסמן בהלכה ברורה יוסף סרנ״ב סקי״ד). ובאגרת לכו״ע מותר ליהנות, אף שבפשטות עושהו הנכרי רק באגרות המתקבלות בשבת, לפי שנעשית לתועלת המשלח ולהשלים פעולתו מתכוון. אבל בנר עושהו רק ע״מ שיהנה הישראל בשבת).

אבל כשעשה לצורך הישראל, טעם האיסור, גזירה שמא יאמר לנכרי לעשות בשבילו – ראה שו״ע אדה״ז סתקט״ו סי״ב. וממילא גם כשאין גופו נהנה אסור. וא״ש מש״כ אדה״ז שם סכ״ב. והשמיט מש״כ במג״א שם סקכ״ו.

(משא״כ במעשה שבת דישראל, שאינו אסור כשאין גוף הישראל נהנה – ראה שו״ע אדה״ז סוסי׳ תה ועה״ג שם. שם סתנ״ד סי״ב. בה״ל סשי״ח ד״ה אחת. וכ״ה בחי׳ הריטב״א עירובין מא, ב. רשב״א שבת קל, ב. אלא שלא כל המקומות שוים בזה, עיי״ש בכהנ״ל – בהנסמן לעיל – היטב. וראה מש״כ בקובץ הערות אנ״ש כפר חב״ד יא ניסן תשע״ה. וראה אצלנו שאלה #2039).

וראה גם ב״י או״ח סוסי׳ רנג בשם שו״ת הרשב״א. והביאו בשו״ת מהרש״ג ח״ב סקמ״ה.

ולדעת אדה״ז, אכן באגרת חתומה אסור לולא טעם הנ״ל. וי״ל שמה״ט נזקק אדה״ז להאריך בהיתר לומר ברמז בפתיחת אגרת בשבת, שג״ז בכלל הנאת הגוף, אף בהסרת המונע. ודלא ככלכלת שבת אמירה לנכרי ס״ה. ובשו״ע אדה״ז סרע״ו סי״ב מיירי לענין חיוב מחאה בקבלן וקצץ. וראה שו״ת אג״מ או״ח ח״ב סע״א. שם סע״ז. מנחת שלמה ח״א ס״ה. פלגי מים ח״א ס״ז].

ולכאו׳ ה״ה בשירותי מלון. וליתר שאת, יאמר לגוי מע״ש שמתנה השכירות בתנאי שהגוי יפתח כנ״ל (אבל ראה שו״ת נשמת שבת ח״ה סוסי׳ קכח).

וכן מותר ברמז שלא בדרך ציווי בגוי שרגיל לעשות לו בטוה״נ, וממילא יסדר כן. (ובאמת, בלא״ה, המציאות היא שהנכרי שבמלון עושה כן כיון שמצפה לטוה״נ. או שנשכר מלכתחילה ע״י הנהלת המלון (נכרים) לכל המלאכות שיצטרכו. וממילא ה״ז כולל ג״כ פתיחת הדלת כשנצרך. וע״ד פתיחת האגרת שאף שלא נאמר לו כחלק מהשליחות, מתכוון להשלים פעולתו (למרות שאינו מקבל שכר על פתיחת האגרת – ראה הגהות רעק״א סש״ז סק״ו). ועדיפא מינה כיון שנשכר ע״י המלון ולא ע״י היהודי).

וכן כשבחדרו מיני מתיקה עבור הגוי, והגוי יפתח לצורך עצמו לקבלם. ולהעיר מסה״ש תרצ״א ע׳ 215.

ועוי״ל בכ״ז, שגם כשעושה רק לטובת הישראל, ולכן  גזרו כש״הוא נהנה מהדבר שנעשה בו המלאכה״ וגם הנאה מלפתות שבבור (ובבית) בכלל זה (אפילו כשאינו נהנה ״מן גוף המלאכה בעצמה – שו״ע אדה״ז סתקט״ו שם) – מ״מ היינו רק בהנאה בדבר עצמו (אכילת הלפת או דבר שהובא מחוץ לתחום), אבל כשמשתמש בחדר אי״ז בגדר הנאה.

ובדומה לכך שא״צ לצאת מהחדר כשכיבה הגוי נרו, וכיו״ב. ונפק״מ – שלפ״ז אסור לאכול מהדברים שבחדר.

ועדיין מקום לחלק באו״א, שבפירות שבבית יודע הגוי שהפירות נמצאים שם. וזכר לדבר, המבואר (בשו״ע אדה״ז סרנ״ג סכ״ח) שמותר ליהנות מתבשיל כשחימם הגוי עבור תנור בית החורף, שה״ז פס״ר. ומ״מ, אינו דומה, דהתם חימום תנור בית החורף הוא דבר המותר, שהכל חולים אצל הקור הגדול. ויל״ע באם ה״ה בזמן שאין הקור גדול, האם אפ״ל שחימום התבשיל אינו בגדר הנאה לפי שהוא פס״ר)].

וראה בצה״ח ח״ו סס״ה סק״ט.

ומש״כ בנוגע למצלמות הוידיאו במעגל סגור – אא״פ להאריך במסגרת זו. ועיקרי הדברים, שמדין רושם מקום לומר שבלא״ה נרשמים כל הזמן בוידיאו מה שבטווח הראי׳. וגם שאין רישומו ניכר, שתיכף ברגע כמימרא נרשם משהו אחר. ועוד דנו משום השינוי בזרם החשמלי (וצ״ע אם כ״ה במציאות). וגם, יל״ע שכיון שהמצלמות ה״ה בשביל אבטחה, וה״ז לתועלת העובר דרכם, אי נק׳ ניחא לי׳.

ולמעשה הסכמת גדולי הפוסקים להתיר בכהנ״ל, בצירוף כמה טעמים, עכ״פ בדליכא דרכא אחריתי. וראה בארוכה בקובץ פעמי יעקב כסלו תשס״ב. והאריך בזה בתשו׳ הגרע״י טולדנו שליט״א.

לענין טלטול במלון – ראה בשלחן מנחם או״ח סקצ״ה שהמקילים יש להם על מה שיסמוכו סמיכה חזקה, עייש״ה. ועיי״ש שכ״ק מו״ח אדמו״ר לא הי׳ מטלטל. ושקו״ט גם באחרוני זמנינו בזה – ראה שו״ת אג״מ או״ח ח״א סקמ״א. מנח״י ח״ד סנ״ה. מנחת שלמה ח״ב סי׳ ס. חלקת יעקב או״ח סקפ״ו. בצה״ח ח״ה סקמ״א. וראה שש״כ פי״ז סי״ז ואילך. ארחות שבת ח״ג פכ״ח סצ״ה. ואסף איש טהור כו״כ צירופי היתר בס׳ אוצר פסקי עירובין סק״ג. ואכ״מ.

 

 

From Halacha2Go Archives
#321