We will be having a teen Purim party with Megilla reading. To be able to make a Bracha after Megilla, would it require 10 male Jews, or even girls are included in the 10?

 

Girls may be included.

 

Sources:

נחלקו בזה – ראה משחא דרבותא או”ח סתר”צ סי”ח (בסוה”ס). שלמת חיים סי’ קא. מקראי קודש סל”ה. הליכות שלמה פכ”ג ס”ג. יבי”א ח”א סמ”ד. ח”ח סנ”ו. חזו”ע פורים ע’ צא. צי”א חי”ג סע”ג. אשרי האיש פמ”ג סל”ב. אול”צ פנ”ד ס”ג. פורים המשולש פ״ב הע’ טז. תהלה ליונה ע’ תקנד. והמיקל יש לו על מי לסמוך.

ויש לצרף גם השי׳ שמברך ביחיד, שכן נקטו כו״כ ראשונים (תשוה״ג נו. אוצה״ג מגילה ה, א. שבה״ל ענין פורים קצה בשם ר״ח ורה״ג. ס׳ האורה הל׳ מגילה סז. מחז״ו רמג ורמה. שו״ת רש״י קכט. המנהיג הל׳ מגילה יד. תמים דעים לראב״ד קפ. ריטב״א מגילה ד, א. תשב״ץ קטן קעו. כלבו מה. מצות זמניות לתל׳ הרא״ש. מנהגים מהרי״ל הל׳ פורים בהגה. מנהגי טירנא. שו״ת רדב״ז ב, תרסה. מט״מ תתרז. וכן סתימת המחבר תרצב, א. וכ״ה בכו״כ אחרונים – שכנה״ג בהגב״י סוסי׳ תרצ. א״ר תרצב, ח. מאמ״ר שם ד. ביהגר״א שם. ערך השולחן שם ג. ערוה״ש שם ה). ובכללם, כל אלו שסתמו ולא פירשו לחלק בין יחיד לציבור. וראה גם ס׳ המנהגים  ב”מנהגי האדמו”ר” (“מובן שאין זה הוראה לרבים”) שמברך גם ביחיד. וראה לקו”ש חל”א ע’ 279.

וכן חזי לאצטרופי דעת מהר״ם חביב בשו״ת קול גדול מח, שמברך גם ללא מקרא מגילה. [ואף שלאידך לכמה ראשונים גם ברכה שלפני׳ אין לברך ביחיד בעשרה, והובאו ביתה יוסף תרצ ד״ה כתב המרדכי – מ״מ שי׳ זו דחוי׳ איקרי לה. והמנהג מכריע].

ואף לדעת הפוסקים דל״א ס״ס בברכות (ראה בנדוננו ועלהו לא יבול ע׳ רמז בשם הגרשז״א)  – וכ״מ דעת אדה״ז בסידורו ואכ״מ – הרי בר”ן וריטב”א מגילה כא, ב כתבו שהיא ברכה בפ”ע על הנס, ודלא כטור סתרצ”ב. וכ”ה במג”א סתר”צ סקי”ט. וראה משנ”ב סתרצ”ב סק”ט ובשעה”צ סקי”ב. ערוה”ש שם ס”ה.

והרי י״א שבברכת השבח ל״א סב״ל – ראה שו״ת  ריב״ש תקה. ב״ח או״ח כט. שם תלב. א״ר או״ח כב וראה שו״ת  הצ״צ או״ח ג, ט. ובעניננו, ברכת שהחיינו ביום על המגילה – בפס״ד להצ״צ ליקוטים תז, ד. ובנדו״ד ממש, שו״ת הלק״ט א, רסד. וראה הנסמן בשדי חמד אסיפת דינים מערכת ברכות א, יח, ג.

ואף דעדיין לא פלטינן מס״ס – ילה״ע מסברת שו״ת בית שלמה או״ח קב, במי שהחסירהיום בספה״ע וספר ביה״ש שיכול להמדיך לספור בברכה. ונימוקו עמו, שמעיקר הדין קייל״ן שגם בדילג יום א׳ נק׳ תמימות. והה״נ בעניננו, שרבותינו סמכו ידיהם לעשות מעשה לברך ביחיד. וכמה פוסקים ראו כן תמהו על השי׳ שלא לברך ביחיד. אלא שלמעשה כן נהגו (ועדמש״כ בבית דלמה שם שרק משום מנהג חששו לברך בדילג יום א׳), ובמנהגא תליא מילתא (ועד, שגם בכללות הברכה אמרו שמקום שנהגו לברך יברך ושלא יברך לא יברך), וגדולים וטובים נהגו לברך, ועכ״פ בנשים ליכא מנהגא ושפיר מברך. ויש להוסיף הדעות שבמקום מנהג ל״א סב״ל. [וד״ז דומה מאד לברכת הלל ביחיד כשאין גומרים ההלל (והברכה שבסוף אמירת הלל ממש דומה לנדו״ד), שדעת אדה״ז בסידורו שלא לברך, ועכ״ז נתפשט המנהג אצלנו (ומעיקרא שמענו רק ע״ד הנהגת רבותינו עד״ז – ראה בכ״ז כאן) לברך גם בכה״ג, ול״ח לסב״ל. ומזה שרבותינו נשיאינו נהגו לברך, עכצ״ל שמן הדין לא קייל״ן שיש חשש ברכה לבטלה.

כן יש לצרף השי׳ (ראה ראב״ד הובא בב״י תרצ. ועוד) שכשיש ציבור בעיר שקראו יכול לברך. וכן י״א דיחיד א״צ לברך אבל יכול לברך (ראה בית יצחק מגילה כא, ב. ועוד. וראה בכעי״ז בחי׳ ר״י מלוניל שם בגוף הברכה בכלל)

[וראיתי מי שכתב להעיר מהסברא שכשהמחלוקת במצוה עצמה ל״א סב״ל. אבל כד ניים ושכיב אמר לה, שבנדו״ד כו״ע מודו שמקיים המצוה ונחלקו אם מתאים לברך ביחיד].

אחרי הודיע לנו כל זאת, ריבוי ספיקות וספיקי ספיקות, הנוהג לברך יש לו על מי לסמוך.

 

 

#3233