הכשרה ע”י קומקום חשמלי
שאלה:
שמעתי שאין להכשיר ע״י עירוי מקומקום חשמלי לפי שהמים נתחממו ע״י גוף חימום ולא מהקומקום. וממילא אינו ככלי ראשון שהדפנות חמים שנתחממו ע״י האש. וכאן הדפנות נתחממו מהמים. ועוד שהמים נתחממו מחשמל ולא מאש.
תשובה:
אדרבה, קוקמקום חשמלי עדיף יותר. אבל יש להזהר שהמים יבעבעו בשעת העירוי.
מקורות:
הרי לפי סברא זו גם בוילער המרכזי שמחמם כל המים דינו ככ״ש. ופשוט שאינו. והרי גם כלי שעומד על הכלי שעל האש דינו ככ״ר. וברא״ש ע״ז ב, כב שגם בהכנסת כלי לתוך כ״ר נחשב ככ״ר. וכש״כ בנדו״ד. והכי נקטינן שהכף ככ״ר כששהה עד שהעלה רתיחה – אדה״ז תנא, כח. ואם רתח יפה יפה לדברי הכל דינו ככ״ר לכ״ד ולא נסתפקו בזה – ראה פס״ד להצ״צ יו״ד צב (קעח, א. שם קפג, א. ובשו״ת הצ״צ יו״ד עד מיירי כשלא שהה כלל).
ואדרבה, עדיף כאן שהמים נתחממו בעצמם ע״י האש. והמים הם כ״ר. וכמו שחלב הנוטף מנר חמור טפי מחלב שנרתח בקדרה – שו״ת תרוה״ד קעו. ובכ״מ שחם ע״י האור ממש חמור מחם ע״י בישול – ש״ך צב, לב. קכא, יז. הגהות אמרי ברוך לחוו״ד צב, כא. מג״א שיח, מה, ט״ז כד. וכ״כ להדיא דצלי חמור מגוש בצ״צ יו״ד סה. ומכרח הוא מזה שהמים הבאים מאבן מלובן גם כשהתחממו בכ״ש דינם ככ״ר לפי שנתחממו ע״י האבן, וכרוטב שנטף מק״פ על החרס שאין דינו כעירוי שנפסק הקילוח, לפי שהוא צלי והוא עצמו נתחמם מן האש – ראה שו״ת פנ״י כה. פלתי קה, ה. ביהגר״א יו״ד צב, מג. אג״ט מבשל טו סקל״ב. וכ״כ בשו״ת בית אפרים יו״ד לח. והאריך בכ״ז בקובץ מרכז ההוראה ניסן תשע״ח.
ואדרבה רבו האומרים בנוגע הלכות שבת, שעירוי ממנו הוא ככ״ר על האש ולא כעירוי, כיון שהמים נתחממו בגחלת של מתכות. וכתבו בכמה אנפי ליישב מדוע נקטו שדינו כעירוי. אבל פשוט לכולהו שאין דינו פחות מכ״ר.
וראה שו״ת שבה״ל י, קכא.
וראה אבנ״ז יו״ד קיא. מנח״י ד, מו, ג.
ועוד מעלה שיש מקום לומר שא״צ אבן מלובן לפי שהמים עוברים על הגוף חימום שהוא כאבן מלובן.
ורואים במוחש שחומו גדול מאד.
וכן בהפקפוק שנתחממו ע״י חשמל – כבר הכריעו כל הפוסקים שאין בזה שום חשש. וראה שבות יצחק חשמל ט בסופו.
