Regarding the Beis Hamikdosh it says that if we learn the Halachos about it then it is as if we built it. Does the same apply to a Sukkah, that by learning the Halachos it’s as if we built it?

 

In addition to sitting in the Sukkah during Sukkos, there is a Mitzvah to actually build the Sukkah (see references in Likkutei Sichos vol. 17 pg 188 Ha’arah 56). This is not fulfilled through merely learning the Halachos. One must physically build it.

Nevertheless, we do find in many places (see Likkutei Sichos vol. 7 Sicha of Pesach Seif 3) about Mitzvos, that one who learns their Halachos it is as if he fulfilled it to a certain degree (again, this is only to a certain spiritual level, but does not substitute in any way the actual performance of the Mitzvah).

Therefore, if one cannot physically build a Sukkah he should at least learn about it. As a general rule, one should endeavor to fulfill every Mitzvah in thought and speech as well, in addition to action, through learning about it.

It is also worthy to point out that it says in Sefer Haminhagim that on Motzei Yom Kippur one who can’t actually start to build the Sukkah should at least talk about it. This was also the conduct of our Rebbeim.

 

Sources:

ראה השקו״ט בהנסמן במאסף לכל המחנות ס״א סקע״ו אם אומרים כל העוסק בתורת בנין כאילו בנה. ואף למשנ״ת בלקו״ש חי״ח ע׳ 412 ואילך ע״פ התנחומא – והובא מהילקוט במאסף לכל המחנות שם – י״ל בדוחק וליישב ד׳ התבו״ש, דלאו לכ״ד איתני. וד׳ המדרש קאי בביהמ״ק בכלל, ולא למזבח עבור קרבן.

ועכ״פ לעניננו, ראה תפארת ישראל למהר״ל פרק ע ד״ה וכמו שהתורה (ובדפו״ח ד״ה ואין טעם), שלא אמרו כל העוסק בתורת סוכה כאילו בנה סוכה. ושד״ז שייך רק בקרבנות, עיי״ש טעמו. וראה של״ה פסחים מצה עשירה דרוש א.

ולפי פשוטו, י״ל דקרבנות שאני שאא״פ לקיימם במעשה. וראה של״ה פ׳ בא תורה אור. והאריך בהקדמתו הנק׳ אור חדש, בדפו״ח אות י-יא. ובמהדו״ח נדפס פי׳ יד רמ״ה והעיר מכ״מ שאומרים בכל המצוות כל העוסק בתורת – בית אלקים למבי״ט שער התשובה ט. אגרת דרך ה׳. דברי דוד להט״ז וישלח לב, ה. ועוד ה״ר מילקו״ש רמז תתקסב ובפי׳ זית רענן להמג״א שם. וראה שפ״א תצא תרנ״ט.

ומפורש הוא בסה״מ מלוקט א ע׳ רמח בנוגע לעניננו, שע״י הלימוד בהל׳ סוכה נעשה מעלה אני עליהם כאילו הם עסוקים וכו׳. ושם שבד׳ ימים בין יוהכ״פ לסוכות נעשית תחילה הממשכה ע״י לימוד הל׳ סוכה ואח״כ במעשה ע״י קיום המצוה.

ואכן, בכ״מ מצינו שבנאנס ילמוד דינים השייכים, ומעלה כאילו עשאה – ראה אגרא דכלה פ׳ תבוא ד״ה היום הזה, בכל מצות שאא״פ מחמת אונס כגון מצות התלויות בארץ או פדה״ב כשאין לו בן בכור. דברי סופרים לר״צ מלובלין אות כה. ושם דכש״כ הוא מקרבנות.

ובראשית חכמה בהקדמה עד״ז בנוגע ללימוד התורה כלל.

ולגבי מצות ישיבה בסוכה כשיורדים גשמים – סגולת ישראל ליפשיץ מערכת ש אות עא.

ובכ״מ שצריך לקיים כל המצות במחדו״מ – ראה שער הגלגולים הקדמה יא. והובא בכ״מ בדא״ח. וראה חסל״א מעין ה נהר יט. וי״ב גם גדר ונשלמה פרים שפתינו וע״ד כל העוסק – ראה כלי יקר נצבים עה”פ כי קרוב אליך. שו״ע אדה״ז הל’ ת”ת א, ד. משך חכמה יתרו יט, ח.

וכן כתבו בכ״מ ללמוד בנוגע להמצוה לפני עשייתה – ראה תולדות אדם וואלוזין צד, א. כה״ח פלאגי א, ג. וראה כה״ח סופר תכט, ו. ובפע״ח שער חגה״ס ללמוד מס׳ סוכה בימי הסוכות. וראה בא״ח האזינו ז. ועוד.

למנהגנו בדיבור ע״ד סוכה – להעיר מכה״ח תרכה, לה. סידור בית השואבה ז. ערוה״ש ז. ועוד. וראה ר״ד מוצאי יו״כ תשכ״א.

וראה הנסמן בשערים מצויינים בהלכה זבחים במקומו.

שו״מ אריכות בזה – בנסמן כאן – אי אמרינן כל העוסק בשאר מצוות.

 

 

#1296