שבת חול המועד סוכות – והזמנים
שאלה:
כתב דרכי משה סימן תרסג סק”ב וכתוב במנהגים (שם עמ’ קלה) וחותם [בהפטרה] בשבת שבחול המועד מקדש השבת וישראל והזמנים וכן הוא בכל המנהגים וצ”ע מאי שנא שבת של חול המועד שבפסח דאין חותמין בהזמנים עכ”ל. ולי נראה דלא קשה מידי דשאני ימי הסוכות דכל אחד יום טוב בפני עצמו הואיל וחלוקים בקרבנותיהם לכן מברכין הזמנים עכ”ל.
וצ”ב נהי שבסוכות כל יום יש קרבן אחר, מ”מ כיון שבחול המועד לא אומרים הפטרה, מדוע להזכיר את חג הסוכות בהפטרה של שבת. ומובן היטב דעת הסוברים שלא לחתום כן. ושמעתי שכ״ד הגר״ז.
מענה:
הסברא היא לפי שיום הוא שנתחייב, ראה בשבת כד, א דלא קייל״ן כרב גידל בסברת שאלמלא שבת. ואכן כמה ראשונים פסקו להזכיר ר״ח בברכת הפטרה.
ולדידן נקטינן לסברת רב גידל (כדעת התוס׳ דהא דלית הלכתא לא קאי אהא דרב גידל. וכ״ה בטור או״ח רפד) בר״ח ושבת חוה״מ פסח, ראה ט״ז תצ, ה. אבל לא בסוכות – ראה בהסבר הדברים ב״ח תצ, שבסוכות לא סבירא לן כרב גידל. ומשמע מדבריו שממנהגא הוא. ורק שבפסח אינו יו״ט בפ״ע ול״ש להזכיר.
וכן מורה קצת ל׳ המג״א תצ, ז, דחוהמ״ס חמיר.
ועכ״פ מנהגנו א״ש לדעת רש״י ודעמי׳ דלא קייל״ן כרב גידל.
ועצ״ע, שגם לסברת יום שנתחייב אין לחתום רק להזכיר, שהרי בר״ח גם למחבר אין חותמים בר״ח רק מזכירים. וראה לבוש תרסג, ג שלמרות סברת רב גידל שאלמלא שבת אין הפטרה, מ״מ ההפטרה שייכת לחוה״מ.
ודוק היטב גם בלשון רבינו בשו״ע אדה״ז תצ, טז. ומציין שם גם ללבוש ולב״ח.
וי״ל שכיון שבסוכות מהות ימי חוה״מ גם הם בגדר בחינת יו״ט בפ״ע, שייכת סברת יום שנתחייב טפי בהם.
ושו״ר בארוכה עד״ז בשלמי תודה סוכות עא.
ולמעשה, כל האחרונים שהביאו המנהג ידעו מקושיא זו, ועלה קאי, כבב״ח ובלבוש וכו׳, וס״ל שמ״מ מקום לנהוג כן.
ומה שהביא מדעת הגר״ז, היינו אדה״ז, טעות היא בכמה מלקטים שנגררו אחד אחרי השני כדרכם. ובשו״ע אדה״ז הביא המנהג. אלא שבסידורו לא כתב בזה וסתם הדברים. ויש שהבינו בדעתו שאפשר דלא ס״ל לדינא לנהוג כן. וגם העירו שבשו״ע אדה״ז אינו בכל הדפוסים. אבל בהגהות אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע לסידור הביא ד״ז. ושכ״כ אדמו״ר הצמח צדק ואדמו״ר מהר״ש וכן המנהג. וכן תיקנו בסידור תהלת ה׳. וכן המנהג למעשה. והארכנו בלוח במקומו.
אך להעיר שרבינו לא נהג כן פ״א – בשנת תשנ״ב בפעם האחרונה שעלה למפטיר בשבת חוהמ״ס. וד״ז מצטרף לכמה שינויים שעשה בשנה הנ״ל. ואין אתנו יודע.
#38445