Does water, seltzer or flavored seltzer count as a food item in Mishloach Manos?

 

Plain water  – no.

Seltzer and certainly flavored seltzer – yes.

 

Sources:

בנוגע למים – צ״ע לומר שאפשר לצאת בו, שאינו בכלל מזון, ואין מערבין ומשתתפין בהן (וראה שו״ת הלק״ט ב, רפב, ושם ר״ל שמה״ת אינו חייב בשתה מים ביו״כ), ואינו מצטרף לזימון – שו״ע או״ח קצז, ב. ואף להחלוקים, ראה מג״א שם ו, ואדה״ז שם ב, ואין מברכים עליהן בשותה לצמאו. ואין לקדש ולהבדיל עליו אפי׳ רוב שתיית בני העיר ממנו. ובשל״ה, הובא במג״א תרצה, יא, שאפשר לצאת ביין או שכר ומע״ד. וראה גם חיי״א קנה, לא. והובאו דברים אלו בדוקא. ובפשטות, שלא מסתבר שהוא בגדר מנות. ובפרט להאומרים שמנה היינו נתינה חשובה. ול״ש בזה הסברא שמרבה רעות ולא שמסייע שיכול לעשות סעודת פורים בריוח (אף שהוא דבר הבא מחמת הסעודה, וי״א שאין לברך ברהמ״ז אם אינו שותה). ולהעיר מרש״י מגילה ז, א: מנות – מיני מעדנים. ובלבוש תרצה, ד: דברים המענגים ומשמחים את האדם. ואף שאפשר לקדש אשה במים – רמב״ם אישות ה, ג. אבל שם שמילאם לעשות מי נדה. וראה פיה״מ קדושין ספ״ב. ואעיקרא דמילתא נסתפקו אם אפשר לצאת במשקה. והארכנו מזה בשו״ת באתרא דרב פורים ח״ג ס״א. וי״א רק ביין – ראה שו״ת תולדות יעקב כהנא או״ח לא. ואף שלדינא גם שאר משקין בכלל, הבו דלא לוסיף עלה.

וכ״כ לדינא בשו״ת מי יהודה צח. ועוד. והאריכו בזה חכמי הזמן.

וגם מים מינרליים – אין לשלוח. (ובפוסקים שכתבו לברך על מים מינרליים, ראה שו״ת שו״מ ה, כג – צ״ל דמיירי ביש להם קצת טעם – ראה גם בנין ציון י). וכש״כ אם חשובים רק מצד הבקבוק, ולא מצד המים עצמם. אבל במים מוגזים כשיש בהם טעם הדר דינו כשאר משקין. ואף אם אין מבדילין עליהם, וגם למ״ד שגם בזה אינו מצטרף לזימון – בקל יש לחלק. וראה שו״ת דרכי שלום כא, והב״ד אאזמו״ר בשערים מצוינים בהלכה מה, א. ואף גם ללא טעם, אף שהגא״ז אין בו ממשות, והוא כמים בעלמא – מצינו בשו״ת מהרש״ם ג, שעה שא״צ לשפוך בשכונת המת, שהרי יש להם שם לוואי. וכ״כ בספרו דע״ת יו״ד שלט, ה. וראה גם שו״ת דברי מלכיאל ד, צד שהאריך. (וראה שו״ת האלף לך שלמה יו״ד שטז, שצריך לשפוך רק מים שמבשלים בהם ועומדים גם לרחיצה. אבל ראה שו״ת יד יצחק ב, קסד, ג). וראה שו״ת דברי חיים ב יו״ד קב לענין מקוה. דע״ת או״ח קנה, ד. וראה שו״ת דברי משה האלבערשטאם יד, לענין שתייתם בשבת בין מנחה לערבית. (וראה בשו״ת שבט הקהתי ב, קכג להתיר לשתות לפני הבדלה. ואכ״מ).

ובמק״א הארכנו לענין ברכה עליהן בשותה לצמאו. וכן הארכנו לענין שתייתם אחרי דגים.

וכן מפורש באג״ק כ ע׳ קעז. ואף ש״סאדע״ הנזכר שם – היינו מים מוגזים עם טעם שכך נקרא בארה״ב, ולא כפי שכינו כן באה״ק למים מוגזים גרידא – אבל ראה לקו״ש ב ע׳ 537: סאדע וואסער.

אבל מתל״א יוצא גם במים אם הם שו״פ. וראה מס׳ סופרים כא, ד. ולהעיר משיחת פורים תש״כ – תורת מנחם ע׳ 453.

 

 

#3207