אפשר ללבוש את המעילים שקיבלו מקופת בחורים אם אני לא יודע אם בדקו אותם משעטנז?

 

(המוכר מקראון הייטס אומר שלכאורה אין שעטנז כי הוא מוכר אותם הרבה שנים ואף אחד לא פנה אליו בנידון).

על התווית רשום:

Wool 50%
Polyester 30%
Acrylic 15%
Other fibers 5%

 

:מענה

ע״פ דין צריך רק לבדוק כלי צמר שנקנו מנכרים – שו״ע יו״ד שב, ב, שישראל אינו נחשד למכור שעטנז.

אבל אחרוני זמנינו העלו שבזמנינו, שנתחדשו תחבולות באופן עשיית החוטים, שקשה גם לסוחר יהודי להבחין, חייב לבדוק אפילו אם נעשו ע״י ישראל.

ולמעשה, כתבו רבני זמנינו בשנים הכי אחרונות, שלא לסמוך על הסוחר, אפילו שומר תומ״צ, אא״כ נבדק ע״י מומחה, שלאחרונה שנמצאו כו״כ פעמים בבגדים רבים שהובטחו שנקיים מחשש שעטנז ונמצא בהם שעטנז דאורייתא.

ובזמנינו, שתופרים בגדים חדשים תמיד, ובאופנים חדשים, אין ראי׳ מבגד לחבירתו, ומשנה לחבירתה, והכל בגדר מיעוט המצוי וחייב בבדיקה. ורק כשיש מקום לסמוך שאינו אפילו בגדר מיעוט המצוי, יש מקום להקל בשעת הדחק כשהזמן לחוץ ודחוף ואי אפשר לבדוק כעת.

וידוע שיש שנזהרו לא ללבוש שום בגד צמר מחשש שעטנז.

 

:מקורות

קול קורא מכמה ארגונים (בד״צ עדה החרדית טבת תשס״ז. התאחדות הרבנים אדר תשנ״ט. רבני מאנסי חורף תשס״ח) נדפסו בסו״ס תורת השעטנז.

צדדי קולא בשעת הדחק: ראה א״א מבוטשאטש מהדו״ת תסג, בקשה לבדוק מחמת ס״ס (שמא אי״ב פשתן. ושמא אינו אסור מה״ת). ובאו״א קצת, בשו״ת האלף לך דשמה רפג (שמא אי״ב תערובת כלל, ושמא הוא צמר גפן). וראה בשו״ת טוטו״ד מהדו״ג ב, קיח – כשאינו בקי לבדוק, או שאא״פ בבדיקה רק ע׳פ״י קלקול להתיר התפירות. וראה שו״ת מהר״י שטייף קנח במה שנהגו להקל ללבוש סתם בגדים ולא חשו לשעטנז.

 

 

#1798