Bishul Akum/Yisroel

 

Question:

I put up an electric roaster oven (like a crock pot) before Yomtov (Shavous) with only hot water inside in order to make a Cholent the next day (Friday) for the whole yeshivah, on Friday afternoon I proceeded to make a cholent in this pot.

I came back to the kitchen a few hours before Shabbos to find that the extension cord that it was plugged into had tripped, I hinted to the goy that the pot was cold so she reset the extension cord. Only later did I figure that there is a Bishul Yisroel/Akum Concern.

The food was most probably still raw and not even part cooked. After the goy reset the switch we opened the pot and added salt (we didn’t mix though), the only involvement the goy had in the Cholent was to reset the extension cord, all of the cutting seasoning etc. was done by a Jew. The goy is a hired cook. The Cholent was already eaten.

I’m wondering what was the status of that cholent? and if that pot has to be kashered?

 

Answer:

Even if it remained totally raw and totally cold, it is mutar, because you covered the pot when you added salt.

 

Sources:

כיסוי הקדירה לא גרע מהשלכת קיסם, שהרי קירוב בישול הוא – ראה לענין שבת, תוס׳ שבת מח, א ד״ה דזיתים. ר״י מלוניל שבת רפ״ז. מאירי שבת עג, א. טור וב״י סוסי׳ רנז. שו״ע רנד, ד. ועוד. וכן מוכח בלבוש יו״ד קיג, ח בדעת המחבר דלא מהני סגירת תנור. וראה הגהות מהר”א אזולאי שם. ומינה, דלרמ״א מהני. וכ״כ בשו״ת התעוררות תשובה ב, ס. וראה גם חלקת בנימין קיב בביאורים ד״ה ואפה. ודלא כשו״ת חוקי חיים ה, ד.

גם יש לדון מחמת הוספת מלח גופא, שהרי בשבת אחד נותן התבלין וכו׳ כולם חייבין. ואף דאיכא למימר, דשאני שבת שחיובו משום בישול התבלין גופא, י״א שבתבלין ליכא בישול מה״ת ואפי׳ בכ״ר שעל האש (ראה בחי׳ הצ״צ שבת פ״ג), כיון שהוא רק למתק. וראה תוס׳ רע״א שבת לט, א. ובשפ״א שבת מב, א מחמת שאינו מתכוון לבשל. וברמב״ם שבת ט, ד מחמת שעושה דבר מצרכי הבישול. וכ״ה להבנת מהרלב״ח בשו״ת כא בסופו, שלכן נתפרט הבשר והמים והתבלין. וראה גם טל אורות ריש מלאכת האופה שלכן הנותן מים חייב לא משום חימום המים גופא. ואם לא נאמר בלשון הרמב״ם דקאי רק מגיס לחוד, משמע שהחיוב משום קירוב בישול. ונפק״מ בנותן תבלין מבושל. וכן נפק״מ לענין שיעור לחייב חטאת, אם הוא מחמת הבשר או התבלין.

ואל יהא דבר זה קל בעיניך ששמענו שאאזמו״ר התיר בשערים מצוינים בהלכה לח, ו בסיריא״ל של גוים מחמת הוספת החלב ע״י ישראל. אבל איהו קאתי עלה שא״ר לעלות עש״מ בל״ז. אבל ראה דרכ״ת קיג, ט. ובאמת, יש לדון גם משום גמרו בידי ישראל – ראה כעי״ז שו״ת תשוה״נ א, תלו בהוספת סוכר לקפה ע״י ישראל. (ולהעיר מדע״ת קיג, ב בסופו לענין קפה. ובספרו שו״ת מהרש״ם ב, רסב. וראה זה מצינו עד״ז בשו״ת אחיעזר מהדו״ח ד, לו. אלא שאין הנידונים שוים. וראה כעי״ז שו״ת רע״י יו״ד כו. וראה שו״ת מחזה אליהו ב, מז, לו). אבל ראה שו״ת חדות יעקב מייזליש אה״ע סו, ב. מחזה אליהו ב, מח, ג. ואכ״מ.

ועוי״ל להתיר מטעם אחר מחמת ההנחה מתחילה ע״י ישראל, ולדעת הב״ח, וכוותי׳ פסק בש״ך קיג, ח לדידן שבסילקה גוי והחזירה לא מיתסר, דשמא כ״ה גם בנכבית מאלי׳, אף שטעמו של  הב״ח שמי ביקש שיסלקה, שבל״ז הי׳ מתבשל ע״י מעשה ישראל. ויש להוסיף סברת הפר״ת קיג, יב, שרק בסילקו לגמרי מיתסר. וחילא דילי ממש״כ בשו״ת אבנ״ז יו״ד צט, שמה שמותר לענין חזרה בשבת, הה״נ הכא. והרי י״א שבנכבית מאלי׳ מותר להחזיר. וכש״כ להאומרים – ראה הגהות יד שאול שם ועוד – שגם בסילקה הגוי אם סילקה לצורך בישול מהני. וכנראה ס״ל דהכל תליא בהיסח הדעת וכמו לענין חזרה.

ומ״מ, כיון שכל עיקר דין השלכת קיסם קולא היא, וגם הדמיון לחזרה אינו מוכרח, ובפשטות, סברת הב״ח היא מחמת שהגוי מתקן מה שקילקל – וכ״כ יד שאול גופי׳. וראה חדרי דעה קיג, ו. שו״ת אבני זכרון א, פח, ב – משא״כ בנדו״ז, ועוד שגם לענין חזרה להרבה דעות לא מהני, והארכנו כאן, ומה שהש״ך מיקל היינו מטעם אחר שקירוב בישול הוא, משו”ה אין לנו להורות להקל כולי האי.

 

 

#28374