Do we follow the Alter Rebbe regarding Shevarim (a bit more than 3 Trumitin) or the Tzemach Tzedek (less than 3 Trumitin)?

 

In practice, this question has no practical bearing, as Minhag Chabad is to make a very specific type of Shevarim, which we all do the same way and, in most instances, the same length too, as follows: too-oo-too oo-oo-too oo-oo-too, plus an extra half shever. Whether this is less than three Trumitin or three is a matter of judgement. However, it appears that this method is some sort of compromise between the Shitos, although this point isn’t clear.

 

Sources:

בשו״ע אדה״ז תקצ, ה-ו: צריך להאריך בכל שבר לא פחות מג’ טרומיטין כדי שבג’ שברים ביחד לא יהא פחות מט’ טרומיטין כשיעור תרועה. ולענין הלכה יש להחמיר בשל תורה כסברא האחרונה . . ובכל שבר יאריך מעט כדי ג’ טרומיטין

אבל בצמח צדק (חידושים על הש”ס דף עו ע”א): “אי לזאת אין להתכוון להאריך בכל שבר כג’ כוחות לצאת ידי חובת התוס’…ועוד דנגד זה יפסיד…פירוש רש”י שיצא מכלל שבר ובודאי דעת רש”י עיקר יותר .. דאף לריב”א וריב”ם דתרועה היא ט’ טרומיטין, אין מוכרח דג’ שברים ארוכים כט’ טרומיטין … לכן אין צריך להאריך בשברים רק שיהיה ארוך יותר מטרומיט אחד, אבל אין צריך להאריכו כג’ טרומיטין״

אמנם, רווחת שמועה בי מדרשא, שבסגנון הדברים שלנו בלא״ה אין חשש שהוא בגדר תקיעה, כיון שנעשה בקול שבור. ואכן כן משמע להדיא בדרשת הרמב״ן שלאחרי שכתב בשם תוספות רבינו שמשון ליזהר שלא יאריך בכל א׳ משברים כשיעור תקיעה – סיים עלה: ובאמת שיפה עיין וטוב ליזהר אבל כפי הנראה מדקדוק הלשון אין ההפרש שבין השברים לתרועה בין ארוך לקצר אלא שזה קול פשוט סופו כתחילתו וכו׳ וזהו קול שבור

.ועוד יש שהעלו סברא שסגנון השברים בצורה כזו אינו בגדר ג׳ טרומיטין. ועצ״ע

כמו״כ ישנה השערה שחצי השברים בסוף למנהגנו – ראה ר״ד יום ב׳ דר״ה תשכ״א (המלך במסיבו ח״א ע׳ נה). אג״ק כ, לט – מועילה גם לצאת דעת הריב״ם להשלים השבר לשיעור הנכון

.וראה בארוכה כאן וכאן מה שהעלו סברות שונות הן באופן הדברים והן בנוגע להוספת חצי שבר. והבוחר יבחר

גם יש מי שכתב שבאמת מנהגנו ד׳ שברים וכאו״א ב׳ כחות, שבכך יוצאים כל הדעות – האריך בזה בקובץ העו״ב ש״פ נצבים תשפ״ב. ואף שדפח״ח וערבים לאוזן – אין החי יכול להכחיש את החי. וברור כשמש שאי״ז מנהגנו. ולא כך שמענו במעשה רב.  ועוד, שמש״כ בטעם שאינו מספיק לעשות בקול שבור להוציא מגדר תקיעה, מחמת שי״א שאין הפרש בין שברים לתקיעה רק באורך –  אינו עולה יפה, כי פשוט שגם שלדידהו יצא באיזה אופן שיהי׳, כל ששם שברים עלה ועוד, שעדיין לא העלה ארוכה, כי גם בשברים של טו-או או של או-טו אינו דומה לסגנון של תקיעה. ופשוט כנ״ל שאין הכרח כלל, שתהא דומה לתקיעה. ואדרבה.

 

 

#1131