יש לנו ילדים שיחיו כבר אחרי בר/בת מצווה, האם הם צריכים לקרוא ק”ש, שמו”ע וברה”מ דווקא באנגלית (כדי שיבינו)?

 

לא.

אבל מוכרח שיידעו פירוש פסוק ראשון בקריאת שמע ופירוש ברכה ראשונה של שמונה עשרה.

(ונכון, שיידעו גם פירוש עיקר הברכות בברכת המזון – ברוך ה׳ ומלכות וענין הברכה שמברך עליו, ובברכה ראשונה – פתיחת וחתימת הברכה.

וכדאי גם בשאר ברכות לדעת פירוש עיקר הברכה, ובברכות ארוכות הפותחות וחותמות בברוך – פתיחת וחתימת הברכה).

 

מקורות:

ראה בפרטיות שו״ע אדה״ז קפה, א-ב. שם סוסי׳ קא. ועוד.

וראה משנה ברורה סב, ג: וכל זה מצד הדין אבל למצוה מן המובחר הוא דוקא בלשון הקודש כן כתב הב”ח בסימן קצ”ג ועיין בספרי האחרונים דבימינו [והוא משו״ת רעק״א דלקמן] אף מצד הדין יש ליזהר שלא לקרותה בלשון אחר כי אם בלשון הקודש, כי יש כמה וכמה תיבות שאין אנו יודעים איך להעתיקם היטב כגון תיבת ושננתם יש בו כמה ביאורים אחד לשון לימוד ואחד לשון חידוד כמו שאמרו חז”ל שיהו דברי תורה מחודדין בפיך שאם ישאלך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו. וכן כמה וכמה תיבות שבקריאת שמע שאין אנו יודעין היטב ביאורו על לשון אחר כגון תיבת את ותיבת לטוטפות וכדומה, אבל כשאנו קוראין שמע בלשון הקודש וכן בתפלה וברכת המזון וקידוש ושארי ברכות אפילו אם אינו מבין הלשון יצא דזה אינו מצוי שבן ישראל לא ידע ביאור הפסוק ראשון שבקריאת שמע שהכונה בו לעיכובא וכמו שכתוב בסימן ס”ג ס”ד.

ועוד ילה״ע מפלוגתת הרמב״ם והראב״ד ק״ש ב, י בגדר הדקדוק בכל לשון. ומשמע קצת שלראב״ד יזהר בתרגומו לדייק יותר בפירוש התוכן מדיוק המלים. וא״כ לדידן צ׳ ליזהר לתרגם בדיוק. כן להעיר משו״ת רעק״א החדשות ב (בהוצאת המאור, רביעאה ט. ובחי׳ רעק״א מגילה יז) שנסתפק בקורא בלעז  אם צ״ל כסדר התיבות בלה״ק, ולדוגמא הדברים האלה – these words, שנמצא שקרא למפרע שתירגם האלה לפני הדברים. והרי לא נהוג לתרגם כך. (אבל להעיר מרש״ש מגילה יז, ב תוד״ה דכתיב). ועו״ש שיש תיבות שאין מתרגמים בכלל, כגון שמוע תשמעו, שמשמיטים תיבות שמוע. (אבל ראה שו״ת חלקת יואב תנינא  א, בסופו, נוטה קצת שאפי׳ בדברים שצ״ל בלה״ק דוקא א״צ שיאמר הלשון הכתוב בתורה, ורק בברכת כהנים וכל היכא דכתיב כה וככה לעיכובא הוא בלשון זה דוקא. וא״כ כש״כ בק״ש שהוא בכל לשון. ואוי״ל ע״פ ברש״י מגילה ברכות יג, א ד״ה מדברים, שפי׳ למפרע שקרא ובשעריך ביתך מזוזות, שהקשה בטו״א מגילה יז, א שלכאו׳ אין לו משמעות ובלא״ה לא יצא, וראה אצלנו 22535 – שבדוקא נקט כך שבאופן זה כשקורא למפרע אין לו משמעות. אמנם, למעשה לא קייל״ן הכי. וגם בשינה סדר הפסוקים לא יצא ורק בשינה סדר הפרשיות יצא).

 

 

#7081