מה הדין עם דברים קדושים (מנחה מעריב וכיו”ב) בכיס בהחדר שמתלבשים במקוה?
בבית הכסא שבביתו, נכון להוריד החליפה לפני הכניסה. במקוה, מותר. ומכל מקום, עדיף באם אפשר להוריד החליפה לפני הכניסה ולהיכנס בחליפה כשאינו לבוש בו.
מקורות:
יש מקילים בכיסן אפילו בבית הכסא שבביתו – כ״מ במג״א מג, יד. וכ״מ בפמ״ג שם בא״א. וכ״פ הרדב״ז בשו״ת ג, תקיג (תתקמח) והובא בשו״ת שו״מ תליתאה א, שכו, וכתב שהוא דין אמת, ושכן עשה רדב״ז מעשה. (אלא שלרדב״ז קיל טפי שבכתבי הקודש מותר אפילו בבגדו. ולא רק בכיס). וראה שבות יעקב א, פב.
אבל אדה״ז שם ו במוסגר כתב שבביתו אסור אפילו בכיסן. וכנראה שפי׳ במג״א שהתיר רק בביהכ״ס שבשדה. ונראה דספוקי מספק״ל ולכן הוא במוסגר. ואף שלא נתבאר לאסור בכיס אחר, הרי כתב שדינו כתפלין.
ויש שהחמירו שבכלל צ״ל כיס בתוך כיס – ראה א״ר שם כו שהביא מכ״מ. והב״ד הא״ר בשע״ת ומשנ״ב ועוד. וקאי רק בכתבי הקודש שיש בהם שמות. (וטעמו שכתבי הקודש דמי לתפלין. ואילו לאדה״ז הוא רק לענין זה שבבית שאני. וראה בירורים ובירורים באורח חיים לידידנו הגר״א גלינסקי שליט״א ב, מג ע׳ קלה). והביא הדעות במשנ״ב שם כה.
וראה ארחות ימים שנעבאלג ב, נתיב נא, לשו״ע או״ח מג, ז, שהעמיס בדעת אדה״ז, שכל דבר שמצוי אצלו תמיד (כקמיעין) ומכוסה מותר להכניסו. אמנם, שם שביש בהם שמות הקדש גרע, וצ״ל כיס בתוך כיס. אבל סו״ד להחמיר ביש בהם שמות – אינו מוכרח כ״כ בדעת אדה״ז.
אלא שבלא״ה בספרים שבימינו שהם בדפוס, וגרע מינה שהם בצילום, כתבו כמה להקל, וגם מחמת הכריכה שלכמה דעות בגדר כלי, ונוסף לזה הכיס. וראה עד״ז 1780 ובהנסמן שם. וכן 4391.
וצירפו גם שאינם בכתב אשורי. וגם חזי לאצטרופי הסברא שביהכ״ס שבימינו כבתי כסא דפרסאי. ומה גם שכל עיקר הנידון בפלוגתא תליא. וכנ״ל שאדה״ז הכניסו במוסגר.
וי״ל עוד, שהחליפה הוא כיס אחד וכיס שבחליפה כיס שני. אמנם, כיון שלבוש בחליפה מקום לומר דלא סגי וה״ז כבגדו. אבל כיס שבבגדו נחשב ככלי ולא כגוללן בבגדו – ראה תהל״ד מג, ז.
וכש״כ בחדר האמצעי שבמרחץ דקיל מביהכ״ס טפי. ובימינו גם ליכא זוהמא (אלא שלמעשה עומדים ערומים). ובפרט שבד״כ אין מקום להניחו בחוץ, ראה עד״ז בשו״ת שלמת חיים שעג.
וראה שו״ת צי״א יא, ה. שם יב, יא, ב. תשוה״נ א, קכה. שפתי נבונים ב, ח. גנזי הקודש ד הע׳ ב ובמילואים לשם ב. ההלכה שבפרשה פ׳ שלח ע׳ קלו ואילך. דבריו ליעקב שמרלר א, כג.
#43158
