Can a wheelchair-bound person get an Aliya even though one must stand by an Aliya?

 

One may be lenient, when there is a need.

 

Sources:

אף שמדינא חייב בעמידה – הרי התירו סמיכה בבעל בשר. ובמשנ״ב קמא, ד בזקן וחולה, אלא שלא יסמוך כ”כ עד שאם ינטל אותו דבר יפול ואם א”א לו לסמוך כ”א בענין זה והוא צריך סעד לתומכו מותר גם בזה. ודון מינה בחולה שאינו יכול רק בישיבה, שג״ז בכלל. ולא תימא שרק סמיכה התירו ולא ישיבה, שהרי סמיכה באופן כזה דינה כישיבה. ומה שכתבו רק  בנוגע לסמיכה, לא תידוק מינה שבישיבה אסור, שאין טעם לחלק, שהרי גם בסמיכה חסר בכבוד התורה, והותר מחמת שבכה״ג ליכא העדר הכבוד, שרק בדאפשר לו לעמוד ה״ז זלזול, משא״כ בדאי אפשר, וברור שעושה כן מחמת חוליו. ואה״נ שגם בזקן וחולה באפשר לו בסמיכה מועטת אסור בסמיכה מרובה. וכש״כ אם נפרש שהוא משום כבוד הציבור (ראה מאירי מגילה כא, א. וכ״כ במחה״ש קמא, א ע״פ ל׳ רש״י מגילה שם ד״ה משא״כ, ממש״כ שאין קוראים בצבור. אבל בירושלמי מגילה ג, א למסקנא הוא מפני כבודה. ולפ״ז, כוונת רש״י שביחיד מותר במיושב, כבירושלמי שם שהתירו לו בכדי שלא יתעצל ולא יקרא. וכן בכ״מ מוכח שהוא משום כבוד התורה. ובפשטות, תרתי איתנהו בה. והכל א״ש), שבודאי בכגון דא הציבור מוחלים. אבל גם לטעם משום כבוד התורה, שפיר עבד, שבנדו״ז ליכא משום זלזול, כנ״ל. ומה שנקטו היתר בסמיכה דוקא – פשוט שנקטו אופן הרגיל ושכיח בימיהם.

ועוד ועיקר, שלדינא קייל״ן (אף שיש חולקין) שבקראה מיושב יצא. וכל שעהד״ח כדיעבד דמי. ואפשר שגם למ״ד שגם בדיעבד לא יצא – היינו רק כשיכול לקרוא בעמידה.

וכן שמענו ע״ד כמה גאונים וצדיקים שעשו מעשה וקראו או עלו לתורה בישיבה – ראה דרכי חו״ש רב, בהנהגת הרה״צ ממונקאטש. וכן ראיתי לאאזמו״ר בעל שערים מצוינים בהלכה.

וכש״כ במקום הצורך, כגון בביה״ר שרוב הציבור מרותקים לכסא גלגלים. או בבחור בר מצוה או חתן. וכ״פ בשו״ת בית אבי ד, נז לבר מצוה או חתן.

וכ״כ להתיר בכמה פוסקים בשו״ת ויצבור יוסף כד. שערי עזרא בצרי ב, ט. משנת יוסף ליברמן יא, כב, ה. מנחת אשר וייס ג, ט. חשוקי חמד מגילה שם. ועוד. וראה מה שאסף איש טהור בשו״ת אבני דרך ז, כג.

ודלא כפסקי תשובות קמא, א. ונגררו אחריו כמה מחברים. ולא נחית לכל הנ״ל.

 

 

#39016