If someone is eating a Shabbos meal, can children leave the meal to play and then come back to bentch?

 

If they are in the same room, or in a room which is visible from the first room, it’s not an issue.

Leaving for a short time isn’t an issue, as there is no concern of forgetting to return to bentch, as well as no concern that the time frame for bentching will pass.

Also, if they eat a bit of bread there, and they plan to return for bentching it is permitted. Likewise, one may have in mind during hamotzi to eat bread in another place and bentch there. When it is normal for them to do so, it can be argued that it is possible to consider as if they had so in mind.

Alternatively, when it is normal for them to come back, even if they don’t eat there, if parents will remind them to come back to bentch, there is room for leniency.

Additionally, in desperate situations one may have in mind just to bentch in a different place. There is room to rely on this where necessary.

For children that are not of age for chinuch for this, it is allowed in any case.

 

Sources:

באותו חדר או ברואה מקומו – אדה״ז קעח, א. סדר ברה״נ ט, יב.

יציאה דרך עראי – אדה״ז קעח, ח – לענין שינוי מקום. סדר ברה״נ ט, יח. ובברכת הבית כ, א גם לענין איסור עקירה. וראה גם משנ״ב קעח, לד. אבל התם הוא להדעות מחשש שיעבור שיעור עיכול. וכן המנהג בשמש ואשת הבית וכו׳ שיוצאים לצרכי סעודה. וראה כה״ח קעח, כד שבצרכי סעודה מותר.

בדעתו לאכול שם ולחזור – הנה דעתו לא מהני רק לאכול שם, שמותר  אם דעתו לאכול קצת ולחזור לגמור סעודתו כאן ולברך.  ראה אדה״ז קעח, ד-ה. סדר ברה״נ ט, יז. או בדעתו בשעת המוציא לברך במקום אחר.

שומר – ראה אורח נאמן קעח, יט. חידושי בתרא למשנ״ב לג. משא המלך קעח ב. אבל אם הטעם מחמת שחשיבותו מועלת לחייבו לברך קודם שיעקור, אדה״ז קעח, ד במוסגר – לא מהני שומר. והעיר מזה באורח נאמן שם. ומ״מ כיון שדעתו לחזור אי״ז עקירה.

ויל״ע אם מהני הניחו מקצת חברים שדעתם לחזור אליהם שאי״ז עקירה (ולהעיר, דמהני קטן בתור מקצת חברים) ובצירוף שומר להוציא מחשש שישכח לברך. ולא מסתבר לומר דקטן לית לי׳ דעת, ול״ש אצלו שאי״ז עקירה מחמת שחוזר לקביעותו. ואתל״ה לא יועיל שום גדר דעתו לחזור.

בשעת הדחק – אדה״ז קפד, א. ואפשר שכיון שבשעהד״ח מותר, ליתא לחשש שמא ישכח, שגם אם ישכח בדיעבד לית לן בה.

 

 

#35613