Is praying for someone who is undergoing medical tests considered a Tefilas Shav?

 

Question:

I’ve had a number of requests lately to say tehillim from individuals who are going in for “tests”. What exactly is the teffila? It’s not procedure, it’s to determine if the person is sick or is not. Would it be a teffilas shav?

 

Answer:

If the tefillah is before the procedure was done, it is not a tefillas shav. Even afterwards, there would be no problem with just saying tehillim, as the issue is only when Davening specifically that the results should be good. If one davens that the individual should have a refuah, it would not be an issue.

 

Sources:

תפלת שוא – קודם מ׳ יום מהני (ולירושלמי ברכות ט, ג – עד שיושבת על המשבר או הלידה), אף שכבר נקבע מין העובר והתפלה היא להופכו מנקבה לזכר (תוד״ה ארבעים – סנהדרין כב, א. ובפסקי תוס׳ שם: לעשותו. ובפשטות, היינו הך. וראה ר״ן שם. שו״ת מהרי״ל החדשות טו. בכור שור דלקמן. לבוש, הגהות רעק״א וברכ״י או״ח רל. אבל פשטות הגמרא. וכ״ה ברא״ש ברכות ט, יז דשמא הזריעו שניהן בב״א. וכ״כ תלמידו רי״ו בתולדות אדם נתיב יג, ב). וראה6008 ו2902. וכן קודם שמדד גורנו (תענית ח, א. ב״מ מב, א) כיון שהוא סמוי מן העין, ונס נסתר הוא (ראה רבינו בחיי ר״פ תשא. תורת חיים ב״מ שם), וכל שלא נתרקם הולד, ולא נצטייר (ראה משנ״ב רל, א) בגילוי, אינה תפלת שוא. וראה לקו״ש א ע׳ 232. כד ע׳ 34. ואכן, נתחבטו בכ״מ בהחילוק בין עובר אחרי מ׳ יום ללפני מדידת גורן, שמתברך ומתרבה מאליו (כל׳ רש״י תענית שם). ובפשטות, שבעובר הוא נס גלוי יוצא מדרך הטבע, וצריך שינוי במציאות (ראה גם חי׳ הגרי״ז לך טז, ה)  משא״כ בריבוי התבואה, שהברכה חלה על דבר שכבר במציאות, ומבקש רק על הריבוי, וא״צ נס גלוי כ״כ, והוא בבחינת דבר הקרוב אל הטבע (וראה בכור שור שבת כא, ב. נפוצות ישראל להח״ח ח, ונדפס בסו״ס שם עולם. כלי חמדה ויקהל ה. תורת האדם וולפסון לבעל נהורא דאורייתא  ד, מאמר קדוש ברוך אחד יב – לד, א. וראה בשם הגרח״ק במשנ״ב מהדורת דרשו. ולהעיר מברכ״י רל, ה במש״כ בתוספתא ברכות ו, יב. חיי״א סה, ב. וראה בעה״ט כי תצא כה, יב. ויש שר״ל דשאני עובר אחרי מ׳ יום מחמת שאין הקב״ה חפץ לשנות מזכר לנקיבה או איפכא. אבל בפשטות הטעם מחמת שאין מזכירים מעשה נסים. וידידנו הגר״א זנגר שליט״א כתב דשאני ברכה באסמיך שהברכה מפורשת בקרא ואפשר להתפלל לקיים הברכה). וכ״מ בכ״מ שעיקר הענין שאין לבקש על נס גלוי. (אבל במאירי תענית שם: ״ולא שירבו הפירות אלא שיצליח בהם לסחורתו״. וברמב״ן וריטב״א ב״מ שם, הובא בכס״מ ברכות י, כב, איכא לפרושי שהוא רק במעשר, מחמת שנאמר ובחנוני נא בזאת. וראה דף על הדף ברכות ס, ב).

אבל ראה קונטרס חמדת חיים מלין ע׳ יח בשם הגר״י זילברשטיין.

ובכללות הענין, משמע בכ״מ שאינה רק המלצה שלא להתפלל לשוא, אלא שאינו נכון, ועד שי״א שאיסור בדבר – כ״מ ברבינו מנוח ברכות י, כב. ס״ח תשצד, הובא בהגהות רעק״א שו״ע או״ח רל. ס״ח צה. בכור שור שבת כא, ב. מהרי״ל ריש הל׳ שמחות. נחלת שבעה עז. חפץ ה׳ ברכות ס, א. גבורת ארי תענית יט, א. מחה״ש רפח, יד. שו״ת מהר״ם שיק או״ח כו. אג״מ או״ח ב, קיא ד״ה ובדבר אם. ובכ״מ. וראה שו״ת יבי״א א או״ח לה. ובחי׳ בתרא למשנ״ב שם שהוא כמו אמן יתירה.

וראה בכור שור שם שאם מתפלל שיעשה נסים לרבים שפיר דמי. וכן ברב גוברי׳ ומעשיו כר״ח בן דוסא.

 

 

 

#29859